להיות מחובר או מנותק זה להיות בעולם הרוחני או בעולם הזה. הכלי הרוחני הוא כאילו כאן ועכשיו, אבל זה מעבר למחסום. להיות מנותק ולהיות מחובר זה להיות בעולם הזה או להיות בעולם הרוחני. אנחנו יכולים רק להצטער שאנחנו לא יודעים מה אנחנו מפסידים.

קחו דוגמא מרבי יוסי בן קיסמא… עלינו לפעול לדאגה הדדית בקבוצה ולאו דווקא לביטול כלפיה. עלינו להגיע לדאגה הפנימית לחיבור בין החברים, דאגה למצוא את החיבור שקיים בתוך הקבוצה.

מי לוחץ על הכפתורים של השלט הרחוק שמעורר אותך? הקריאה בספר הזוהר היא כמו לחיצה על הכפתורים של השלט הרחוק, וכך אנחנו מעוררים אחד את השני. אתה מעורר אותי ואני מעורר אותך, כי לבד אי אפשר, ובשביל זה יש קבוצה.

גילוי טפח וכיסוי טפחיים. שאלה: בעניין גילוי טפח וכיסוי טפחיים: תלמיד שהוא אדם רגיל מתקדם לפי ידע קודם שעליו הוא נשען. איך אנחנו, אלה עם הנקודות שבלב, יכולים להתקדם? על מה אנחנו נשענים? על ידע? אנחנו נשענים אך ורק על הסביבה. מבחינת ידע לא אכפת לי כלום. אני רוצה להתחיל כילד קטן, בלי ידע, כדף חלק. מבחינתי שהכל יעלם, הכי ...

מה בין הכרחיות והשפעה? האם הכרחיות זו גם השפעה? הכרחיות היא גם השפעה. אתה מתייחס בראש למטרה בלבד, שהיא ההשפעה, אבל אם בדרך יש צורך להתייחס להכרחיות, כי אין ברירה, למשל אם אתה אוכל כדי לא למות, זו הכרחיות שממנה נובעת ההשפעה.

על מה עדיף לחשוב על החיבור או על "אין עוד מלבדו"? בלי "אין עוד מלבדו" אין חיבור. אם יש עוד משהו מלבדו,  בשביל מה להתחבר? דווקא "אין עוד מלבדו" מחייב אותי להגיע לדביקות עימו.

קל לי לבטל את הרצונות החומריים של הגוף כמו מותרות, מוצרים חדשים וכדומה. אבל איך אני יכול מבחינה מחשבתית להיות ברצון לחיבור, למטרה, בזמן שאני חושב רוב הזמן על הכרחיות? התשובה היא לא להחשיב את שעות העבודה וההתעסקות בהכרחיות מעבר למה שחייבים. יש לראות בזה משהו שאני חייב לבצע בעל-כורחי, מחוסר ברירה, ולא יותר מכך. אם אדם צריך לעבוד עשר שעות ביום בשביל ...

הצלת העולם היא רק ע"י שינוי פנימי בכל אחד ואחד. המטרה היא להיות מסוגלים להתחבר בינינו כאיש אחד בלב אחד. בשביל להגיע לזה צריך, קודם כל, להבין את הצורך בחיבור. כל העולם רוצה שינוי ולא מסוגל לעשות אותו, כי השינוי החיצוני יכול לבוא רק מתוך השינוי שבתוך האדם. הצלת העולם יכולה להיעשות רק ע"י חינוך האנשים וע"י השינוי הפנימי שהם יחוללו ...

המשחק בהשפעה הדדית הוא הדרך להתקדם למטרה. בכל התפתחות יש מצוי ויש רצוי, יש את המטרה ויש את ההשתוקקות להגיע אליה, וההתקדמות היא בצורת משחק – אני מייצב מטרה ודמות עתידה שאני רוצה להיות, חוקר את מצבי הנוכחי ומחפש איך לגשר על הפער. אצלנו הצורה העתידית היא הבורא, הדרך לגשר על הפער היא החיבור עם האחרים ושם המשחק הוא השפעה הדדית.

יש היום המון אנשים שקשה להם- זוגות לא יכולים לקנות בית, רופאים מתמחים ועוד. הם עושים פעולות קיצונית מאוד, שביתות, מחאות. יש להם חיסרון. למה שאנחנו לא ננצל את החיסרון הזה, ונביא להם את הפיתרון? שינוי אמיתי יכול לבוא רק מתוך האדם ולא מתוך זה שאתה משנה את החברה או מחליף את הממשלה. אנחנו לא יכולים לגשת לאלו שיושבים ברחוב כי הם ...