האדם לא מתקדם על ידי זכירת החומר, אלא על ידי היגיעה – עד כמה אני רוצה לאתר בתוכי, בנשמתי, את הדברים הכתובים בספר
אין לנו יותר משילוב האור והרצון, כולל אנחנו
"ארץ הקודש" היא מלכות דאצילות. "עם ישראל" הוא מי שנכלל במלכות דאצילות
"פרצוף" הוא נשמה, מידת הקשר, ההתאמה של האדם עם הבורא
כל אותיות ה- א"ב העברי, מבטאות את הקשר בין האור לכלי, שעליו עומדת כל המציאות
האותיות עצמן אינן קדושות, הקדוש הוא הקשר בין האור לכלי שהאות מסמלת
הזוהר יעשה הכול, אנו רק צריכים לתת כוונה, רצון למצב המתקדם
אסור לנו לקשור שום דבר רוחני לשום דבר שאנו עושים, מבינים ופועלים ברמת העולם הזה
עלינו להשתוקק לתיקון וכל הנפילות בדרך הן באחריות ההשגחה העליונה
עלינו לזכור שרק באיחוד, בחיבור, בקשר בינינו, היכן שנשבר הקשר, אנו משיגים את כל הצורות של התקשרות האורות והכלים
המקום שבו אני מגלה את הקלקולים זה ביחס שלי לזולת
כשתעורר את היחס שלך לזולת תגלה מיד את המקום שאליו צריך האור לבוא ולתקן
עד גמר התיקון, החושך חייב להתקיים, כי בלעדיו לא נרגיש את האור; ללא שנאה, לא ניתן להשיג את האהבה
הרוחניות זה לא אי שם, אלא בצורה פנימיות יותר בינינו, כאן, באותו המישור
החלק הגברי לא יכול להתקדם ללא הרצון הנשי והקשר שלו עם חכמת הקבלה, ולכן השתתפות הנשים חשובה מאוד