אי אפשר לגדול מתוך ייאוש אלא משמחה בלבד. ההתקדמות שלך לא צריכה להיות מתוך ייאוש. אתה לא יכול להתקרב לבורא אם אתה נמצא בייאוש. אין דבר כזה. ישנם, כמובן, מצבים בהם אדם נמצא בייאוש, אבל מתוכם לא מתקדמים. כסיל יושב בחיבוק ידיים ואוכל בשרו. תעשה כל דבר, רק אל תישאר בייאוש. אם אני רואה עד כמה שאני רע, עד כמה ...

איך אתה מתייחס להכבדת הלב? אם אני נמצא במצב שאני מרגיש את עצמי ריק, אבל לא בא לי שום דבר לעשות, אני מסכים עם המצב וקבור בו, אני לא מוצא בעצמי כוחות, ואני לא רואה בזה משהו שאני צריך להתגבר עליו, זה לא נכון. אני צריך להסתכל על המצב הזה כעל מצב שבו אני מקבל כלים חדשים. זו נקודה מאוד ...

מהי שמחה בדרך הרוחנית. השמחה זה לא סתם שמחה שאני רוצה להביע ולהעביר אותה לאחרים, זה גם כן לא סתם צחוק, אלא שמחה זה מילוי בביטחון, בצדקות הדרך, במטרה שאני מאמין בה והיא זאת שנותנת כוחות. זה אותו המילוי שצריך למלא את כולנו בחיבור, במצב המתוקן באין סוף.

איך להפוך כבדות ועצבות בעבודה לשמחה ? חוסר שמחה מעיד על חוסר חיבור עם הסביבה. לכן התרופה היא שקודם כל צריכים להעריך את המצב הזה של חוסר שמחה, כי מצב זה הוא קרש קפיצה להתקדמות רוחנית. כולנו הרי, לפני חוכמת הקבלה, היינו מיואשים, חיפשנו מה הטעם בחיים, ורק מתוך הרייקנות הזו הגענו למשהו טוב. מכאן, הכל תלוי בסביבה. אם הסביבה ...

"שער הדמעות" – התפרצות שמחה באדם, מזה שהוא הגיע לבקשה להדמות לבורא; "דמעות" מלשון "דומה" "מדבר" – חושך, ריקנות, הפרעות שעל-פניהן האדם צריך לרכוש בכל פעם את תכונת ההשפעה "שכינה" – כנסת ישראל – חיבור בין כל הנשמות "ישראל" – מי שהעיקר עבורו הוא החיבור עם השכינה בעת קריאת הזוהר, אנחנו מתכנסים לתוכנו, וכל אחד משתדל להרגיש בתוכו משהו מהכתוב ...

מה זה אומר להכיר ברשות אחת, רשות הבורא?  אדם צריך לשייך את עצמו לשמחה. מכך שאני מכניס את עצמי לסבל אין לי התקדמות ולא תהיה אף פעם, כי זו קליפה. אני צריך לשאוף לכך שטוב ומיטיב ימלא את העולם שלי, שאז אני מרגיש שאני ברשות הבורא. אני צריך להדביק את עצמי לעליון, כדי לקבל הרגשה טובה ולרכוש כלים דהשפעה.