אני צריך להיות רגיש למצבים שמגיעים מלמעלה כדי לעורר אותי. הבורא נמצא איתנו בקשר תמידי, בכל רגע ורגע. אם אני רגיש ומכויל אל הבורא, אז כל מצב ומצב מעורר אותי אליו. אם אני לא מספיק רגיש המצבים הולכים ונהיים כבדים יותר, גדולים יותר, חמורים יותר, עד שהם ירדו לרמת הרגישות הגסה בה אני נמצא ואני אבין שזה מלמעלה, כי בשביל ...

אין לי חיסרון ללימוד אלא רק להפצה. מה לעשות? “חנוך לנער על-פי דרכו”: כל אחד מתפתח בכיוון אחר ובקצב אחר. צריך להבין שאין כפייה באף צורה שאדם רוצה להתפתח. אין בנו תכונות רעות, צריך לדעת לעשות שימוש נכון בתכונות שניתנו לנו. ההפצה עם הזמן תעשה לך רצון ללימוד ולהתפתחות ולכן אין מה לדאוג לגבי כך.

עלינו להשקיע הכל בהפצה פנימית וחיצונית ולקבל את התוצאה באהבה. אנחנו צריכים להשפיע את מה שיש לנו כלפי העם, להכניס את הרעיון שלנו כמה שיותר – חוברות, פלאיירים, שידורים, מוסיקה, הסברה וכו’, בלי להסתכל על התוצאה החיצונית של המחאה. התוצאה לא תלויה בנו. אני צריך להשקיע כמה שאני יכול, בהפצה חיצונית ובחיבור פנימי, ולקבל באהבה את כל מה שיקרה, כי ...

אנחנו משחקים, והאור הופך את המשחק למציאות. כל העבודה שלנו היא במשחק – לשחק בלהיות גדולים, ואנחנו רוצים שעל ידי הלימוד והאור החזיר למוטב, המשחק יעשה למציאות.

כאשר אדם נותן יגיעה כלפי זולתו לקידום הרוחניות שבהם, זה מקדם אותו בשלבים השונים. גם אם אדם לא הגיע בעצמו לרוחניות, אבל הוא דואג לזולתו בעניין זה, הוא מקבל את שכרו, כמו יהושע בן-נון שהיה עוזרו של משה ולא למד בעצמו. הוא שימש כיד ימינו של משה, כעוזרו, ולכן נוא רכש את דרגת ה”משה” אחרי משה והוביל בעצמו את העם, ...

אני צריך לחפש כל הזמן איך לקבל חשיבות לחיבור מהסביבה. יש בי שתי נטיות: נטייה טבעית לעצמי, ונטייה מלאכותית מחוצה לי, כלפי החיבור. אני צריך לחפש כל הזמן איך לקבל התרשמויות מהסביבה ולקבל ממנה חשיבות לחיבור וגילוי הבורא. אם אני מצליח בזה, אני מצליח לגלות את הקשר בינינו, ובמידת גילוי הקשר מתגלה הבורא.

הרצון בחברה טובה יותר מושך אור עליון לכל העולם. אנחנו צריכים לצאת לרחובות ולשחק יחד עם הקהל את החברה המתוקנת. לא צריך להגיד כלום על מטרת הבריאה, אלא רק לנגן להם את המוסיקה שלנו, ולתת להם את הרצון לעולם טוב יותר. הרצון הזה כבר ימשוך את האור העליון ואנחנו נראה שאנשים שהיום בכלל לא מתעניינים בקבלה, תוך חודשיים יהיו קשורים ...

כאשר אני מצליח לראות בעצמי את התכונות האגואיסטיות האמיתיות, ולהתעלות מעליהן, אני יכול להתקדם באמת. כשאני מצליח להתעלות מעל המציאות שאליה אני מתייחס בשנאה ובדחיה, אני בונה גשר של אהבה. אני יוצא מעצמי ומתייחס לכל הסביבה בדאגה אמיתית, יותר מאשר לעצמי, וזה נקרא להתעלות מעל המסך. הכוונה להמצא יותר ויותר מעל האגו והסביבה ולהשתוקק לחיבור אמיתי.

בזמן הלימוד עלינו לחשוב על כל העולם ולהשתדל לכלול אותו איתנו. ואנחנו צריכים להשתדל ולהתאמץ לכלול את כל העולם בתיקון שלנו. שאר האנשים יודעים לצעוק רק על מילוי גשמי ואנחנו צריכים לתרגם את החיסרון שלהם לצורך רוחני, כי רק האור יכול למלא את האדם. ובזמן הלימוד עלינו לחשוב על כל העולם ולחבר אותו איתנו יחד, וכך נצליח.

ההתקדמות שלנו היא בתרומה לעולם, ובלי זה אין לנו זכות קיום. ההתקדמות שלנו היא בכמה שאנחנו יכולים לתרום לעולם בכלל ולעם ישראל בפרט, בלי זה אין לנו זכות קיום. צריך לעשות פעם-פעמיים בשבוע ערב של הפצה במאהלים, להזמין אנשים ולדבר איתם. מי שלא משתתף בזה, מי שלא יכול להתגבר על העייפות, לא יכול להתקדם. מי שלא משתתף בהפצה אין לו ...