חכמת הקבלה היא פיזיקה של העולם העליון. למעשה אתה צריך לבדוק את הכל ולראות שכל הדברים האלה הם באמת,במאה אחוז נכונים. אין כאן מקום לאמונה – אתה צריך להתרחב לגודל של כל המציאות וממש לבלוע אותה…
השפעה זה לא מילוי. השפעה זו תכונה להשפיע, רצון להשפיע, ובהשפעה לא נהנים ממה שמקבלים תמורת ההשפעה, אלא הפעולה עצמה היא המילוי. מה שאם כן בקבלה יש פעולת הקבלה, שאני רוצה לקבל, אני משתוקק לקבל, אני והמילוי הם שני דברים הפוכים – אני צריך לעבוד קשה כדי לקבל את המילוי כי הוא הפוך ממני. ואז המילוי נכנס בי ומזה אני נהנה.
בהשפעה חסר לי רק להרגיש חיסרון של מישהו ולעבוד עליו, כלומר למלא אותו. שהפעולה שלי עצמה כלפי הזולת שאני ממלא אותו, היא בשבילי המילוי. אני לא ממלא אותו ואחר כך מקבל ממנו איזה תגמול, אין לי תשלום – התענוג בעצמו נמצא בפעולה.
אדם שעובד בכוחות הקבלה, צריך תמיד לבדוק כמה אני נותן וכמה ישלמו לי, כי התשלום תלוי בשני, בכמה שירצה לשלם. מה שאם כן אם האדם רוצה להיות בהשפעה בלבד, הוא לא תלוי באף אחד, ויכול לקבוע בעצמו איפה הגבול שלו. ולכן מי שהולך בדרך להשפיע קובע בעצמו עד כמה הוא יהיה בזה. והבורא כאילו מסכים עימו, כי חוק ההשפעה, האהבה הכללית עוקף וממלא את כל הבריאה, ועל זה אין צמצום ואיסור.
אנחנו נמצאים בדרגת העולם הזה הגשמית, שנמצאת תמיד, אפילו שאני עולה עד גמר התיקון, כי אני יכול כאן בצורה מכאנית, ללא שום רצון, ללא שום הקדם חיסרון לזה, לחייב את עצמי להיות בתוך החברה ולקבל ממנה התפעלות, שהיא תייצר, תפתח בי את החיסרון להשפעה. ועם החיסרון הזה אני מגיע ללימוד ולכל מיני פעולות, לבקשות, ומגיעה לי תכונת ההשפעה שנקראת "מסך ואור חוזר".
אנחנו נמצאים בתוך המסה הכללית, גם בישראל וגם בעולם, ועל ידי הלימוד שלנו אנו מפיצים להם קצת הארה, שכל העולם מתחיל להיות יותר חכם. אנו לא גונבים מהם את היכולת להגיע לזה, אבל כמו בגוף אחד גדול, יש חלק שמגיע לו הבראה, ואז הוא עוזר לחלקים האחרים להתרומם גם.
בזמן הלימוד אנו צריך לתאר את עצמי עם הקבוצה, בחיבור גמור בהשפעה הדדית, שבזה אני מגלה את העולם העליון.
אנחנו צריכים להגיע למצב שאנחנו יודעים את הקלקולים, ויודעים לעומתם מהו המצב המתוקן, ואז אנו מזמינים כוח שמתקן, שעימו אנו נמצאים בהזדהות, בהבנה למה שהוא עושה בנו. וכך אנחנו חוזרים על הבריאה שהבורא עשה דווקא מנקודת הקלקול דרך נקודת האפס ולתיקון. ובזה אני משיג את מחשבת הבריאה, על מה חשב הבורא לפני הבריאה.
אנחנו צריכים לתאר את עצמנו כנמצאים כבר בעולם המתוקן כמה שיותר, ויחד עם זה עלינו לבקש מהמאור המחזיר למוטב שיביא אותנו לצורה כזאת, שאנחנו עוד לא נמצאים בזה. זה נקרא להיות פעם בכתר ופעם במלכות, פעם בשלמות ופעם בחוסר, בהודיה ובבקשה, בגילוי החיסרון ובגילוי ההערכה לחשיבות המטרה והכוח עליון.
אנו צריכים להגיע בפועל למימוש החוק "ואהבת לרעך כמוך" בעולם שלנו. ואין דבר שאנו צריכים לעשות מלבד הפעולה הזו – להיות בהשפעה מעשית כלפי כל העולם. ולעצמו האדם צריך לקבל מה שנחוץ לו לקיומו.
הבדיקה מהי הכרחיות עבורי – אם הייתי שמח להתפטר גם מההכרחיות, זוהי הכרחיות.
התשלום עבור עבודת ההשפעה הוא השגת המאציל, שאין יותר ממנו.
אם אתה רוצה להצליח בשלב הבא, אתה צריך לקדם את העולם לצורה האינטגרלית. ולכן אין ברירה – אנו חייבים לתת לעולם חינוך, לחייב את כולם ללמוד מה זה העולם האינטגרלי, לכל הדרגות, לפי כל מנטאליות ולפי כל הדוגמאות האפשריות. דרך אמצעי התקשורת, התרבות, הבידור והחינוך – שכל אדם יבין באיזה עולם הוא נמצא. ואז כל מה שתעשה יצליח, כי הפעולות שלך הן לקראת התיקון.
הפצת חכמת הקבלה בעולם יכולה להביא את העולם לתיקון ללא שום דרך ייסורים, ולכן אנו צריכים להתרכז רק בזה היום.