מה פירוש "הסנה בוער" ברוחניות? אני צריך לאהוב אותך עד שהנשמות שלנו מתחברות. זהו כלל החיצון, שאם אני ואתה מתחברים עד כדי כך, סימן שאני תיקנתי את הפער בין רצון אחד שלי לבין רצון שני שלי, שזה בעצם אתה ואז מתוך כך שהייתה בי שבירת הכלים, תיקנתי אותם במשהו. ככה אנחנו עובדים. איך אני מקרב אותם, את אותם החלקים שנראים לי זרים? יש בינינו יחס בכלל? כמעט וכלום אבל פתאום אני מגלה שאני צריך לאהוב אותם אז אני מתחיל לעבוד, להשתדל מעל לכוחי, נגד רצוני, נגד האדישות שלי שלא אכפת לי מהם, שהם לא חשובים לי. אני מתחיל לגלות דחייה מזה ומתגלים גם כל מיני התפעלויות בלתי נעימות עד שמתגלה ממש שנאה, וככל שאני לוחץ להתחבר יותר האור מאיר יותר, ומעורר בי אש של שנאה. אני ממשיך על פני הדחייה הזאת להתגבר, ואז על פני אותה השנאה אני הופך להיות לגבורות שלמרות השנאה אני רוצה להיות מחובר.
במצב זה אני מגיע ע"י הגבורות שלי לתחילת הקשר והאהבה מעל השנאה. זה נקרא שאני מדליק את האש, את הקשר בינינו, הסנה הבוער, מתוך נטייה לאהבה ולחיבור על פני הגבורות, זה בעצם האש הבוערת.