המרחק הגדול ביותר פועל דווקא להגברת כוח המאמץ של אותו האדם שנמצא בקצה השני. לכן עלינו לתת חשיבות למצבנו מצד אחד, ומהצד השני לרצות כמה שיותר להיות במצב הסופי – ואז באמת המאמץ יהיה גדול
מה זה "לשמה"
לא בידי האדם להבין מה זה נקרא "לשמה", כי אנו נמצאים בטבע הרצון לקבל. "לשמה" – נתינה ללא חשבון ורווח לעצמו. אם האדם באמת עובד כדי להשיג "לשמה", הוא מתחיל להבין עד כמה הדבר בלתי מציאותי. "טעמו וראו כי טוב ה'" – רק מי שקיבל את תכונת הלשמה מלמעלה יכול לדעת ולהבין מה זה, לכן קודם צריך לקבל זאת בהרגשה ורק אחר כך ניתן להבין.
התפילה האמיתית
האדם צריך לעבור המון יאושים ויגיעות כדי לעבור ממצב למצב, להתעמק יותר ויותר ב"לא יכול" ו"לא רוצה", עד שהוא משיג את התפילה האמיתית.
תלות בבורא
כל השלבים שאנו צריכים לעבור, הם שלבים של – אני לא מסוגל, אלא אני תלוי ב- מורה, ספרים וחברה, בצורת יגיעה כזו או אחרת, עד שהאדם מגיעה להרגשה שהוא תלוי בבורא – שהמושג הזה עוקף את כל ההבחנות הקודמות, והוא רואה שהכל בו, במושג הזה, בורא, ואז האדם רואה שחוץ מעצמו, הכל אחד.
לסיים כל פעולה
אנו צריכים למשוך את המאור מזה שכל הפעולות שאנו מבצעים הן כדי "לעשות נחת רוח ליוצרו" – אחרת כאילו התחלת את הפעולה אך לא סיימת אותה, כי היא לא נותנת לך את התוצאה המיוחלת.
המטרה היא חיסרון
מצידי, המטרה היא חיסרון בלבד – רק שתחסר לי כל הזמן דאגה להשפיע טוב לבעל הבית, כמו שהוא משפיע לי.
כמו ילד קטן
אנו צריכים לתת יגיעה כמו תינוק, כמו ילד קטן, ואז נגיע. עלינו לתאר לעצמנו כל הזמן כמו ילד קטן, שאנו רוצים להיות גדולים.
• הרצון הוא שקובע – יש כאלה שחייבים להיות בדבקות מלאה בבורא, ויש כאלה שרוצים רק בדבקות חלקית או קטנה מאד, אך כל אחד יגיע לדבקות לפי הכלים שלו, ובגמר התיקון הוא יקבל את המילוי השלם מתוך ההתכללות שלו בשאר המערכת.
מה מתאר ספר הזוהר?
הזוהר מתאר לנו מצב בגובה של 125 מדרגות – עולם אין סוף, דבקות, העולם של גמר התיקון שלנו, שבו אנו מגיעים להשתוות הצורה עם הבורא. ודווקא מהמצב שבו אנו רחוקים כל-כך מאותו הכוח המושלם, במידה שאנו משתדלים – כוח הלחץ שלנו הוא הגדול ביותר. כי המרחק פועל אז דווקא לטובתנו, וכל יגיעה קטנה מוכפלת בכל קומת 125 המדרגות.
להיות משפיע
הציור הרגשי שלנו צריך להיות כלול גם משמחה מחשיבות המעמד והמטרה, וגם מחיסרון שאנו רוצים להיות באמת דבוקים לזה, שייכים לזה, חיסרון שאני רוצה להיות ראוי להשגת תכונות ההשפעה שיתלבשו בי, ואז באמת אהיה המשפיע, השופע.