איך נהיה חופשיים

בחכמת הקבלה ישנו מקום לכל אדם, כי היא כלל לא עוסקת בעולם שלנו…

מהי אהבה?
יש דרכים רבות שבהן האדם מגיע לשאלה על אהבה, חיבור. בעולם שלנו האהבה היא אגואיסטית – אני רוצה להשיג משהו לעצמי, למלא את הרצון לקבל שלי במשהו שאני אוהב. אך בחצי השני של המציאות, כוח ההשפעה, גם קיים המושג אהבה, ובו הביטוי הוא – אני רוצה למלא אותו.

איפה אנחנו נמצאים?
אנחנו נמצאים רק בחלק הקבלה של המציאות, מפני שאנו תוצאה משבירת הכלים. ובעיקר השבירה נמצאים הדומם, הצומח והחי, שיורדים ועולים יחד עם האדם, בהתאם לשינוי שאותו הוא צריך לבצע ולעבור.

ממה צמחו כל הדתות?
כל הדתות צמחו מתוך גילוי כוח ההשפעה שבטבע, וכולן בבסיסן מדברות על אהבה וחיבור. כך זה היה כל עוד הן היו בראשית דרכן, אך עם הזמן וההתפתחות האגואיסטית, הן הפכו לאגואיסטיות ונשארו להתמקד בקיום טקסים בלבד.

הקושי של האדם
עם ההתפתחות האגואיסטית, כל המערכות שלנו התפתחו כדי שנוכל להתרחק מהאחרים ולא נהיה תלויים האחד בשני. לכן גם כשהאדם מגיע כיום לחכמת הקבלה, קשה לו לשמוע על אהבה וחיבור.

אהבה ככוח העיקרי בטבע
עניין האהבה שמגלה חכמת הקבלה הוא עקרון הטבע – לא טוב או רע, אלא דבר המצוי בטבע ככוח העיקרי, ובלעדיו לא היה קיים בכלל כוח החיים, כי רק על ידי השפעה הדדית ואיזון בין שניים ישנו קיום, אפילו ברמת הדומם.

הכוח שקיים באדם
האדם הוא המיוחד מכל מערכות הטבע – דומם, צומח וחי, בזה שבו בולט מאד כוח הקבלה, כוח הרע, שאותו הוא לא מאזן עם כוח הטוב. בזה הוא נבדל מדרגת החי – כל ההבדל בגדילתנו מעל דרגת החי, הוא בהתפתחות כוח הרע, האגו, שהוא מוגזם, מוגבר, מעל רמת האיזון, עד שאנו מגיעים למצב שבו אנו צריכים להתחיל לאזן את כוח הקבלה עם כוח ההשפעה – בעצמנו, שלא כמו דרגות הדומם, הצומח והחי שנמצאות באיזון מתוך טבען.

תכלית האדם
כל תכלית האדם היא להגיע לאיזון עם הטבע; בזה הוא מגיע להשלמה, מגלה את כוח הבורא ומביא את כל הטבע לאיזון. זה התפקיד שלנו שאנו צריכים לבצע בשנים הקרובות.

האיזון בין אהבה לקבלה
אהבה היא כוח ההשפעה שמאזן את כוח הקבלה. ודווקא באיזון בין השניים, ביחס הנכון ביניהם, נולדים החיים. ועכשיו אנו נמצאים למטה מקו החיים, כי אנו לא מאזנים את כוח הקבלה עם כוח ההשפעה.

אהבה אמיתית
אהבה היא לא סתם נתינה, אלא נקודת האיזון בין כוח ההשפעה וכוח הקבלה. וזה מביא לחיים רוחניים, להרמוניה, לאלוקות.
האדם הוא מי שנמצא בין שני הכוחות – קבלה והשפעה, ואותו אנו מגדלים בעצמנו.

מהו מצב של חוסר איזון בין קבלה להשפעה
אני יכול להתקדם בחיים רק על ידי איזון בין כוח ההשפעה וכוח הקבלה, וחוסר האיזון בין השניים מתגלה בעולמנו כמשבר. כל גדילה בחוסר האיזון הזה מביא אותנו ליותר ויותר מכות, ומה שעלינו להביא לאנושות הוא ידיעת המערכת המשלימה. האיזון בין שני הכוחות נקרא "ישראל", קו האמצעי, מידת יעקב.

לשחק מצב של השפעה
אנו יכולים למשוך יתר מאור המחזיר למוטב בזמן לימוד הזוהר, אם אנחנו נמצאים איתו בהשתוות כלשהי. כשאני נמצא במצב שעדיין אין לי את כוח ההשפעה, אני יכול להידמות לו בזה שאני מתחבר עם האחרים, ובזה שאני משחק שאני בהשפעה במידה מסוימת, אני מושך את כוח ההשפעה. לכן בזמן קריאת הזוהר עלינו לחשוב על החיבור בינינו, על הערבות, ההשפעה ההדדית, שאותה נייצב כמערכת מעלינו, ומתוכה נקבל אור.

מושג החרות
מושג החרות הוא מושג בסיסי – אנו תופסים את הדברים במידה שאנו רואים אותם כעצמאיים, שיש להם פעולה מתוך עצמם. אני לא רואה את הדבר עצמו אלא את מידת העצמאות שבו. אני מתייחס לכולם, בכל רמה שהיא, רק לפי מידת החרות, הייחודיות שבהם.

מה מביא מושג החרות?
מושג החרות מביא לנו את ראיית העולם ולכן הוא חשוב, עקרוני, בסיסי בטבע. אם אני לא משייך חרות, אישיות למשהו, הוא לא קיים בשדה הראייה שלי, הוא לא קיים מבחינתי. וכך גם כלפי עצמי – במידה שאני לא מרגיש את עצמי כעצמאי, אני לא מרגיש את עצמי כקיים. דבר זה נובע ממידת הייחודיות שקיימת בשורש הבריאה – אנו מזהים את הדברים במידה שיש בהם את כוח הבורא, הייחודי.

קניית צורת הבורא על פני האגו
אין לך אפשרות להיות בעצמאות השלמה, אלא לקנות מהבורא את צורתו. ומכיוון שאתה עושה זאת על פני רצונך האגואיסטי, אתה לא מתבטל. כך האגו המתפתח שלנו מציל אותנו מלהפסיק להתקיים.

כיצד צריכה להתבצע ההשגה הראשונה?
ההשגה הראשונה שלנו צריכה להיות ההשגה שאנו נשלטים במאה אחוז על ידי הטבע – זה נקרא הכרת הרע. ומתוך זה מתחילים לחפש את החרות, הישות האמיתית, שנמצאת בלהידמות לבורא; לא להתבטל כלפיו, אלא להפוך להיות דומה לו בהדרגה, עד שכמוהו, אין חוץ ממני בכל הטבע.

חרות אמיתית
מה שהכי כואב לי בחיים זה שאני לא קיים. הריצה אחרי ה"אני" היא למעשה כל החיים שלנו – אני רוצה לבטא את עצמי, לשלוט על כולם, להיות יותר מכולם. וחכמת הקבלה היא השיטה להגיע לזה – להידמות לבורא ועל ידי זה להגיע לחרות האמיתית.
למי שמגיע לחכמת הקבלה יש את תחילת נקודת הבחירה, תחילת הקו האמצעי, שבאה לידי ביטוי בהרגשת חוסר החרות. זוהי למעשה השאלה על טעם החיים.

מהי עבדות?
מושג החרות תלוי בהתפתחות האדם; עבדות היא קיום עבור משהו שנמצא מעלי, שאני נמצא תחת שליטתו. לכן במידה שניתן לאנושות הכרה במה שהם נמצאים, הם ידרשו את החרות במידה יותר גדולה.

מתי נבין מהי חרות אמיתית?
החרות האמיתית היא לא בזה שאני יכול למלא את כל החסרונות שלי בכל מה שיש, כי אפילו הרצונות שלי הם לא ממני. לכן עד שאנו לא מגיעים להשתוות כלשהי עם הבורא, אנו לא מבינים מהי החרות האמיתית, כי הבורא הוא הראשון ואין קודם לו. וזה מה שאנו משיגים בהתפתחות הרוחנית שלנו.