התפתחות האדם לצד התפתחות האגו

רק בהשלמה הנכונה בינינו אנו יכולים להגיע לשלמות. אתה אף פעם לא תשתנה; אם אתה רוצה באמת להשתנות, זה רק על ידי חיבור, התכללות עם אחרים. ואם אתה מחובר איתם, תרגיש צורה חדשה. לכן אין לנו מה להשוות האחד את השני אלא רק להתחבר.

ההתפתחות שלנו
התפתחות דרגות הדומם, הצומח והחי היא התפתחות אינסטינקטיבית, וגם בדרגת המדבר ישנה התפתחות אינסטינקטיבית, כלומר ביצוע פעולות בצורה אוטומטית. וכך הוא חי, עד שהוא מסיים את ההתפתחות של דרגת החי במדבר וצריך לעבור להתפתחות המדבר במדבר – ההתפתחות האחרונה, שנקראת "אדם".

מה מיוחד בהתפתחות שלנו?
דרגת התפתחות זו היא מיוחדת בזה שבה האדם נעשה דומה לבורא. גם התפתחות זו מחויבת מבפנים, אך רק מבחינת הדחף הפנימי. מה שאם כן ההתפתחות עצמה תלויה בהכרה, בהבנה, ביגיעה מצד האדם עצמו. כאן האדם חייב להבין, להשתתף במה שקורה לו, כי כל מהות ההתפתחות הזו היא בזה שהאדם יבין וישלוט בהתפתחותו בעצמו.
ההתפתחות הזו היא לא אגואיסטית כמו בדרגות הקודמות, שבהן האדם מבצע את פקודות האגו שלו, אלא כאן ההתפתחות היא הפוכה – מעל האגו שלו, ברצון שנקרא נשמה – רצון שנמצא מחוץ לאדם, ולא בגוף – רצון לטובת עצמו.

מה עוזר לנו לרכוש רצון חיצוני
בסך הכל, כל המציאות חוץ מהאדם זו הנשמה שלו. כדי להקל לנו את עבודת רכישת הנשמה, כלומר לצאת מעצמנו ולהזדהות עם הרצונות הללו שבחוץ, אז הטבע, הכוח העליון, חילק את כל המציאות לאדם ולמה שמחוץ לו; את רצונו הפנימי הוא מרגיש ואת הרצון שנמצא מחוץ לו הוא לא מרגיש, אלא דרך עצמו – איך לנצל אותו. ואם הוא רוצה לרכוש את הרצון החיצוני הזה, הוא צריך לעזרה שתכוון אותו, תעזור לו לצאת מתוך עצמו ולהיכנס למשהו אחר, מחוץ לו. את כל הפעולות הללו ניתן לעשות על ידי סביבה מיוחדת שנקראת, קבוצה.

מה עוזר לצאת מהאגו?
עבודה בקבוצה זו פעולה הכרחית שחייבים לסדר אותה כדי לצאת מהרצון הפנימי שנקרא גוף, אגו, לרצון החיצוני שנקרא נשמה, הבורא. ורק על ידי הכוח החיצון שנקרא חבר, האדם יכול להציל, לשחרר את עצמו מבית האסורים ולהתקדם, עד שהוא רוכש את כל העולם החופשי. וכשהרצון לקבל כולו מת, האדם נעשה חופשי לחלוטין, יוצא מתוך הגוף ורוכש את הנשמה.

מה האגו עושה לנו?
האגו שלי מחלק את כל התפיסה שלי למציאות פנימית וחיצונית, שגם הן מחולקות לדרגות רבות ושונות. ומה שנראה לי כמציאות הפנימית שלי, כולל המעגל הכי קרוב אלי, זה האגו שלי, ואת המציאות החיצונה אני רוצה לנצל – להכניס מבחוץ פנימה. זו התפיסה האגואיסטית, והיא רעה כי היא מוגבלת, בדרגת החי, ומונעת ממני לראות את המציאות האמיתית. ונתנו לאדם אפשרות לצאת מתוך עצמו ולהכיר את הטבע במלואו, האלוקים. לכן כל העניין הוא רק להחליף את התפיסה, על ידי כוחות העזר שנמצאים מחוץ לנו.

החיפוש אחר משמעות החיים
אנחנו לא מסוגלים להבין מהם החיים, וכל האנושות שמחפשת להבין מהי מהות החיים לא מוצאת את התשובה לזה. ומתוך גילוי האדם בחייו, באה לנו כל ההכרה, ההבנה שלנו במציאות.

האדם לאחר התפתות האגו
מתוך מה שהאדם מגלה לפניו, הוא בונה את מגוון צורות היחס שלו לטבע; תחילה הוא חשב שהכל זה הטבע, ועם התפתחות האגו הוא החל לחלק אותו לכוח אחד רע וכוח אחד טוב, ולאחר מכן הוא התחיל לחלק את כל פרטי הסביבה את כלפי עצמו לרעים ולטובים, לגורל וכו', וכתוצאה מזה הוא בנה לעצמו דתות, אמונות וכן הלאה.

למה צריך הסתרה?
אם היינו מגלים את כל הצורות המתגלות לפנינו בצורה בלתי תלותית, ללא יכולת להרגיש את הדברים, לא היינו רואים בהם טוב או רע, אלא את הכל כטוב, כפי שראינו בתחילת התפתחות האנושות. וככל שהאגו הולך וגדל, אנו משווים את הרגשתנו לעומת פעולת כוחות הטבע, וכך מתחילים להבדיל בטבע כל מיני חלקים.

איך אפשר להתמודד עם התפתחות האגו?
ככל שהאגו יתפתח, אנשים יישארו ממש ערומים, ולא תהיה להם שום יכולת להתמודד, להתקשר עם הטבע. הם ירגישו שנמצאים ממש בשליטה המוחלטת, ושבכל רגע ורגע, בכל פרטי החיים, הם נתונים תחת מקרה וגורל, שאליו הם לא יוכלו לקבוע שום יחס מיוחד. וממצב זה מגיעה נקודת ההיפוך משיטות העבר לחכמת הקבלה.

מחקר הטבע
מפני שאנו לא מסוגלים לעכל את תמונת הטבע בכללות, אנו מחלקים את מחקר הטבע למדעים השונים, אך למעשה ישנו מדע אחד כולל והוא מחקר הטבע. וכיום אנו מתחילים לגלות בהדרגה שהטבע נמצא מעל האדם ויש בו תוכנית, שכל גדול הקודם למעשה.

התוצאה משילוב ניגודים
אנו רואים מתוך הטבע ששולט בו כוח האהבה – שילוב בין שני דברים מנוגדים, ודווקא מתוך ההתנגשות בין השניים נולדים חיים.