קבלה מעשית

מהו המבחן המעשי לבחינת כוונות עצמית? הדבר המעשי שחכמת הקבלה מציעה לבחינת הכוונה האמיתית של האדם הוא עבודה בקבוצה שמזרזת את ההתפתחות האישית, ונותנת לאדם לראות מקום בו הוא יכול להשיג את גילוי הבורא. רוב הזמן האדם עסוק בלכסות ולהסתיר את הרוע שבו, את השנאה לאחר, את הקנאה, התאווה והכבוד ששולטים בו. אדם חייב להרגיש את עצמו כל הזמן, בתת ההכרה, יותר טוב מאחרים, יותר גבוה מהם במשהו. זאת שנאת חינם, ואנחנו צריכים לבדוק כל הזמן האם אנו לא מדכאים את האגו בשביל לא להרגיש רע. אם אני לא מכסה את הדברים ולא מסתיר אותם מעצמי יש לי עבודה בכל רגע ורגע בחיים – כל פעם שאני מרגיש כך כלפי חבר אני צריך לבדוק האם אני יכול לקחת את המידה הקטנה הזאת של שנאת חינם, שאני מחויב להרגיש אותה מדרך הטבע כלפי כל אחד ואחד, ולהפוך אותה ביחס טוב, באהבה. אם אני משתדל לשנות כל הזמן את היחס כלפי החברים, אני פתאום מגלה שהבורא מסדר את זה כך, ואני זקוק לו כדי שיסדר בי את הדברים בצורה הנכונה, ובעיקר אני מגלה שהכל זה אמצעים כדי להגיע אליו.