להפוך שנאה לאהבה

העבודה המעשית שבחכמת הקבלה היא להפוך שנאה לאהבה.  נתנו לנו להיות בין שני רצונות, ואני צריך למיין ולבדוק מה אני מעדיף. אני לא יודע מה זה אהבה, ואני לא יודע מה זה בורא, אבל אני יודע בוודאות שיש בתוכי הרגשה ברורה מי "אני" לעומת מי "אתה". ברור לי מעל לכל ספק שאני חשוב לעצמי לאין ערוך יותר ממך, וכך, בצורה טבעית, אני חי מתוך חשבון על מה שכדאי לי, מתוך התחשבות קלה בך. המקובלים אומרים לי שאם אני רוצה להגיע לטבע השני, של האהבה, אני יכול לעשות זאת מהמציאות הזאת שבה אני חי, מתוך השתדלות להגיע לההפך ממנה. אני צריך להגיע למצב שבו אני קיים כדי לשמש את האחר מפני שבזה אני מגיע לשמש את הבורא.

בצורה כזו אני משנה את היחס שלי כלפי העולם, מלהשתמש בו לטובת עצמי ללהשתמש בו לטובת העולם. זה נקרא עבודת ה'. אם אתה מגיע למידה כלשהי, אפילו הקטנה ביותר, שאתה מסוגל לשמש את הזולת, אתה מגיע למידה השלמה הראשונה, ומיד מגלה בתוך השימוש הזה את האור, את המילוי שנקרא בורא. כך מתקדמים בסולם המדרגות והופכים שנאה לאהבה, מתקנים את הכלי ומגלים את הבורא. אבל מלכתחילה אתה צריך לקבוע שאתה עושה זאת בכדי להגיע לשמש את הבורא. זאת העבודה המעשית שלנו, וכולה נמצאת לפנינו, כי הזולת נצמא לפנינו, ואנו מתארים את האהבה והשנאה כלפיו.