מהי "תפילה" בחכמת חוכמת הקבלה ובמה היא שונה מתפילה בדתות ובשיטות האחרות. "תפילה" בחכמת הקבלה היא לא בקשה לשינוי הגורל, לקבלת בריאות וכד', אלא היא בקשה לשינוי עצמי, לתיקון האגו. כלומר חכמת הקבלה היא שיטה שבנויה על העיקרון שהאדם צריך לשנות את עצמו, בו בזמן שכל שאר השיטות בנויות על העיקרון שהאדם לא צריך להשתנות, אלא שהבורא צריך להשתנות, ושהוא יהיה בכך נוח יותר כלפי האדם. חכמת הקבלה מסבירה לנו שהבורא לא יכול להשתנות כי הוא היסוד, ההתחלה, הטוב המוחלט והנצחי שנמצא תמיד במצב שלם, והמצב המוחלט הזה לא יכול להשתנות. לכן כל השינויים הם רק באדם והאדם הוא זה שכל הזמן מרגיש את עצמו במצבים משתנים בתוך השדה הלא משתנה שנקרא "הבורא". לכן כל התפילות בחכמת הקבלה מכוונות רק לשינוי עצמי. האדם שפונה לבורא שלא משתנה עובר שינוי ומרגיש שהוא מקבל ממנו תגובות שונות, כי הרצון שלו להשתנות מגביר את ההשפעה של השדה הקבוע הזה שנקרא "בורא" שבתוכו הוא נמצא, ואז הוא נעשה רגיש יותר וזה גורם לו להשתנות. זו הסיבה שבעברית המילה "להתפלל" באה מהשורש של המילה "להפליל את עצמו", "לעשות דין לעצמו", לבדוק ולהעריך את עצמו מחדש. זוהי התפילה האמיתית.