שלמות

מהי שלמות ברוחניות? אדם נותן יגיעה ומגיע לחיסרון, ודאי שבדרך הוא רואה שהוא צריך אמצעים שזה הקבוצה וכל העולם ומורה וספרים, לימוד, עבודה למעלה מהדעת, אבל בסופו של דבר הוא מגיע לחוסר שלמות. שלמות היא להיות בדבקות עם הבורא, עם תכונת ההשפעה שתתגלה בו, שהיא תשרה בו, ועכשיו הוא נמצא בחוסר שלמות, ממש הפוך מהשלמות. ובזה אני קובע חוסר השלמות שלי, לא שום דבר אחר, אני צריך רק את החיסרון לגלות את תכונת הבורא בי, עד שאני מגיע לדבקות. וכשאני מגיע לזה אז אני אומר "יגעתי ומצאתי". שאז אני מוצא את החיסרון הנכון וכתוצאה מזה ודאי גם את השינוי. שינוי שבו אני עובר ממצב בלתי שלם, בזה שחסרה לי רק תכונת ההשפעה או בלהשפיע על מנת להשפיע, או אפילו בלקבל על מנת להשפיע, ומתוך חוסר לשלמות הזאת אני מגיע לשלמות. במה אני מכריע? ביגיעה.

היגיעה שלו היא צריכה להיות לא לפי מה שבא לו מבפנים, מתוך האגו שלו, כי מה עוד יש לו לאדם, אלא ממה שהוא שומע מרבו ומממש בקבוצה, שהוא רואה שיש בדרך הרבה מצבים שבהם הוא צריך להכניע את עצמו ולממש את הפקודות שאומרים לנו המורים שלנו, המלווים אותנו, מורי הדרך שלנו. כך מכריע כל אחד ביגיעה שלו ומכניע את עצמו כלפי העצות שלהם, ואז מגיעים על ידי העצות לפקודות, מתרי"ג עיטין לתרי"ג פקודין. שעל ידי זה שמתקנים את הכלים שלנו, זוכים ל"מצאתי", למציאה, לגילוי הבורא בתוך הנברא.