בלי הדרגה הממוצעת בין הבורא לבין העמים – ישראל, הבורא לא מסוגל להשפיע ולעורר את הרצון לקבל האמיתי – אומות העולם, בבחירה חופשית מצידו…
המציאות שמצטיירת לעינינו ברצון לקבל שלנו זו המציאות שלנו. ואם אנו רוצים לא לחיות בתוך הדמויות שמצטיירות בתוך הרצון לקבל, אלא אנו רוצים בציורים אחרים, בעולם האמיתי שמצטייר ברצון להשפיע ולא בעולם המדומה שמצטייר ברצון לקבל בלבד, יש לנו רק אפשרות אחת – לעשות הסתרה על התמונה הזאת שאנו רואים – לא שלא נראה אותה, אלא לא לתת לה את החשיבות שאנו משייכים לה עכשיו, ולחפש את התמונה השורשית, שמצטיירת באותם הרצונות שלנו אם הם מתהפכים משימוש על-מנת לקבל לשימוש על-מנת להשפיע.
אדם המשתוקק לצל הזה מנסה בהתחלה לסדר זאת בעצמו, אך הוא מהר מאד מגלה שהוא לא מסוגל. שהבריחה שלו מהרצון לקבל בלתי אפשרית בלי עזרה מבחוץ. ואז בהדרגה הוא מגיע להחלטה שאותו השורש, הכוח העליון שהוא רוצה לגלות, צריך לעזור לו ולהביא לו את ההסתרה. אבל מפני שהאדם מבקש זאת זה בא על חשבונו, כאילו שהוא עושה זאת. ואז הוא מסתיר בהדרגה את הרצון לקבל שלו וזה נקרא – "אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך", תכונת הבינה, חפץ חסד. ולאחר שהוא מסיים את העבודה הזאת ועולה מעל כל הרצונות שלו, מעל "הר סיני", הוא עובר לעל-מנת להשפיע – "ואהבת לרעך כמוך", עד גמר התיקון של כל הרצונות. והכל נעשה על-ידי הסתרה, צניעות.
העבודה שבה האדם מחפש איך להסתיר את הרצון לקבל מעצמו כדי לא להשתמש בו בצורה ישירה וודאי שלא אינסטינקטיבית, מיידית, זה שלב העבודה הראשון שלנו. בזה שהאדם מבודד את עצמו, מעלה את עצמו מעל המסך, הוא מתחיל להיות קשור עם השורש ולעשות חשבונות מעל הדעת והולך ומתפתח.
רצוי שהאדם יחזיק כל הזמן את עצמו בזה שהוא תמיד נמצא מול הבורא ועובד נגדו – שהוא מסדר לי את הדברים האלה כמו מחנך מסור, ואני מקבל את הדברים הטובים והרעים כאחד, כמשחק.
אם אני מתחיל להעלות את עצמי דווקא לרמת המשחק, אז אני מתחיל לראות את העולם בצורה הנכונה – כמשחק עם הבורא שחוץ ממנו אין כלום. זה דבר רציני מצד אחד ומצד שני זה בכל זאת משחק דמיוני, שעוזר לי לקבל הסתרות על הרצון שלי ולהעלות את הרצונות כמה שאפשר מעל הרצונות הללו – שכוח ההשפעה ישלוט.
משחק הוא מבנה של התקדמות – אלו שמפסיקים לשחק כבר לא מתפתחים. בכל דבר מתפתח יש מצוי ורצוי – השערה מהי המטרה והשתוקקות אליה. משחק האדם הוא להידמות לבורא – שאני כל הזמן צריך לתאר לעצמי את המצב הזה.
אנו צריכים לשחק בגדולים – לתאר לעצמנו שאנו נמצאים באותו המצב כמו בעלי הזוהר – למרות שבהתחלה מגלים דחייה עד שנאה ביניהם, ועד שהם מתחברים ביניהם – כך גם אנו צריכים להשתדל להגיע לחיבור, עד כדי כך שנגלה מה שכתוב בספר הזוהר.
בזוהר מדובר על מה שקורה ברשת הנשמות שקושרת אותנו – לא על אף אחד בפני עצמו אלא על סך כל אותם הקשרים שנקראים העולם העליון. ובזוהר מדובר על הציורים שלו – כוחות, אורות, צורות. אין שום דבר אחר שיש לנו לתאר כי בזה אנו חיים – ביחסים שלנו לאחרים. ועל זה הזוהר מדבר – איזו צורה, איזה ציור אני מייצב כלפי האחרים. אם אני עושה צורה כזו, זה מה שאני מגלה, ואם אני לא עושה כך, אני נמצא בתוך עצמי ומרגיש את העולם הזה בלבד.
סגולה – פעולה שעל ידה אנו מיתקנים מעל-מנת לקבל לעל-מנת להשפיע. שכתוצאה מעשייתה אני מקבל טבע שני, מימד הבא, מציאות שהיא מעלי. איני יודע איך זה קורה ולכן זה נקרא נס. ולכן אם אנו רצים להתקדם אנו צריכים לבצע מספר פעולות שיקדמו אותנו.
סגולה – שאני לא רואה קשר בין הפעולה לתוצאה.
השימוש של אומות העולם בישראל הוא כבסגולה – שעל-ידי הקשר שלהם איתנו הם מתחילים לקבל רצונות, הבחנות, הבנות שלא היו בהם קודם. וזה מגיע אליהם מאין-סוף, מהבורא, דרכנו ואליהם.
חסרונות אומות העולם הם לחיים טובים והחיסרון של ישראל הוא לבורא. דרך המילוי של החסרונות שלהם אנו מעבירים להם חסרונות יותר גבוהים ואז הם מתחילים לגדול, עד שבסופו של דבר מתקיימת בהם התעוררות של הנקודות שבלב.
חלק מהאנושות קיבל התעוררות כך שאיתו אפשר לדבר מלמעלה, מבפנים, לעורר בו צורך לגלות את מקור החיים, בתנאי שהוא יתפקד בצורת הסגולה לכל יתר העמים – רק לצורך זה. אין שום צורך בחלק שנקרא ישראל, בהתעוררות שלנו כקבוצה העולמית, אלא כדי שנשרת לכל העולם. זהו דבר מאד קשה לביצוע, והקושי הזה ידחוף אותנו לבורא – כי אי אפשר להיות ממלכת כהנים בלי להיות דבוקים אליו.
אנחנו למעשה לא מממשים את התורה כמו שצריך. אנו מממשים אותה באמת רק בעבודה עם האח"פ, אומות העולם. כי גלגלתא-עיניים היו מתוקנים גם לפני הקלקלול- אין בהם רצון לקבל אמיתי שאותו צריך להביא להשתוות הצורה. לכן עיקר העבודה היא בתיקון האח"פ, האנשים שלא מתעוררים בינתיים – ורק בשבילם קיבלנו את השיטה והקידום.
את המטבע השולט בעולם הזה כיום יחליף ערך רוחני, מטבע רוחני. מידת ההשפעה שבה תמדוד אתה ההשקעה והרווח שלך – או בך, או באחר או בבורא. וכל שאר הדברים בעולם הזה יהיו לשם הכרחיות בלבד.