אם האדם גדל בתוך הטבע שלו, מתפתח בתוך הרצון לקבל, הוא יודע ומרגיש לקראת מה הוא הולך, למה אפשר לצפות, איך הוא יכול להתקדם והוא בוחר מה שטוב בשבילו לפי מיטב הבנתו. לעומת זאת בהתפתחות הרוחנית אנו צריכים לקנות טבע אחר, להידמות לעליון, ולכן אנו אף פעם לא יכולים לדעת מראש למה לצפות, אלא אנו יכולים רק להזמין על עצמינו את כוח ההתפתחות מלמעלה. הכוח שהאדם קיבל מלכתחילה נקרא "הנקודה שבלב", הרצון לרוחניות, והכוח שהוא מזמין על ידי הקבוצה והלימוד, שפועל עליו ומשנה אותו נקרא "אור מקיף".
כלומר, בהתפתחות הרוחנית האדם כל פעם מתקדם למצב חדש, לא צפוי, לא ידוע, אך הוא עושה זאת על ידי פעולות ברורות הנקראות "פעולות הסגולה" שעל ידן הוא מזמין על עצמו את השפעת הכוח עליון. פעולות אלה ניתן לתאר וממש לבצע אותן בפועל ברצון לקבל, במצב הלא מתוקן, בכל מדרגה ומדרגה. אך הפעולה מצד העליון, כלומר האופן בו מגיע "האור המקיף" ואיך הוא משפיע עלינו, הדבר הזה לא מובן ולא מורגש בנו, אלא מורגשת בנו רק התוצאה ממנו. ולכן הפעולה הזאת נקראת "סגולה", כי אין כאן מצידינו סיבה ומסובב, לא ידוע לנו בדיוק איך זה קורה, מתי בדיוק זה צריך לקרות ובאיזה צורה.