מאיפה באתי ולאן אני הולך

אין אור בלי כלי, ובשביל להתקדם אני חייב לראות את שניהם. אם אתם פועלים להצלחת הקבוצה אבל יותר ויותר מרגישים עד כמה שזה לתועלת האגו, אתם צריכים לשמוח בהכרת הרע. אם היחס שלי לקבוצה מייאש אותי, ואני קושר את היחס הזה למטרה, כמו שאני צריך לעשות עם כל מצב ומצב, אז המצב הזה הופך לפעולה נכונה. אני רואה שאני אגואיסט ושאני לא יכול אחרת, ואז אני רואה שאין עוד מלבדו, כלומר שהבורא סידר לי כך את המצב. זה בירור שאני צריך לעשות, ומתוך נקודת הבירור הזאת אני צריך למצוא את בדרך לקבל את גדלות המטרה. אני מרגיש שאני רע, לעומת מה שהייתי רוצה, לעומת האור. אין אור בלי כלי, וההרגשה חייבת לכלול את שניהם. כשיש לי אור וכלי יש לי שתי נקודות התייחסות- מאיפה באתי ולאן אני הולך. עכשיו חסר לי רק הכוח, ואותו אני צריך לדרוש. כך זה חוזר על עצמו מדרגה לדרגה, ממצב למצב, וכך אנחנו מתקדמים צעד אחרי צעד.