התנאי לכניסת האדם לעולם הרוחני, הוא חיבור עם האחרים, המורגשים כנמצאים מחוץ לו. "מאהבת הבריות לאהבה ה'"
כל התורה מדברת על פנימיות האדם: איך הוא מסדר ומאזן בתוכו את שתי התכונות – קבלה והשפעה, ומתאים את עצמו, בפנימיותו, לבורא
"קו אמצעי" הוא הנשמה שאנו צריכים לפתח, בין כוחות הקבלה וההשפעה שמגיעים מהבורא
ברגע שנקשור את שני הכוחות, קבלה והשפעה, במידה המינימאלית, נתחיל להרגיש את העולם הרוחני
דווקא הזמנים הקשים, כאשר האדם לא מוצא כל טעם ועניין בלימוד, אך מתייגע ומשתדל לחדור את מעטה ההכבדה, הם הזמנים המקדמים ביותר
בכל מחשבה ורצון הקיימים בנו, יש חלק שבא מה"בינה" וחלק שבא מה"מלכות"
"העולם הזה" הוא מה שאני קולט בתכונת הקבלה. "העולם הבא" הוא מה שאני קולט בתכונת ההשפעה
"גילוי" הוא היכולת לחבר יחד את ההרגשות "אין עוד מלבדו" ו"טוב ומיטיב"
אין שני אנשים הרואים את העולם באותה הזווית ובאותה התכונה. תפיסת המציאות היא אישית לחלוטין
האור נותן לנברא הרגשה שיש מישהו שחייב לו, כמו תינוק