כפתור אהבת הזולת

חכמת הקבלה מסבירה לנו מהו החלק שאותו אנו צריכים לבצע, ולהבדיל אותו מכל היתר שלא תלוי בנו – לרכז שם את כל הכוחות, לתת שם מכה ניצחת ולהצליח בהגעה למטרת הבריאה

לכוון רק למקור
אנו צריכים לממש את המנגנון "אין עוד מלבדו" על-פני כל ההפרעות. שהאדם ידע איך לכוון את עצמו רק לכוח, למקור אחד.

איך לכוון נכון 
בלכוון את עצמו למקור אחד, יש כמה אופנים: 1 – בעניין המקור, האם הוא ישנו או לא. 2 – טיב המקור, טוב או רע. 3 – היחסים עם המקור, על-מנת לקבל או על-מנת להשפיע.

נקודת הייחוד
אם האדם נמצא כל הזמן בחיפוש נקודת הייחוד, עד שהוא נעלם בה או נמצא עימה בקומה שווה, אז נקרא שהוא עובד כל הזמן בבחינת "אלוקים אחרים". שהעבודה שלו היא בלאתר איך הוא נמצא כלפי האלוקות; האם בכל המחשבות, הסיבות והפעולות שלו, יש עוד כוח חוץ מהבורא, שמארגן לו מחשבה, החלטה ופעולה.

מימוש העיקרון 
העבודה בבחינת אלוקים אחרים היא עבודה שכל הזמן צריכה להיות לפנינו. וכל סיבה שמראה לנו שאנו לא נמצאים בייחוד עם כוח אחד, כולל אנו בעצמנו, נקראת אלוקים אחרים. זהו מימוש של העיקרון "אין עוד מלבדו".

להתייחס נכון
אם האדם מתייחס נכון לאלוקים אחרים, אז בשבילו הם אבני דרך, שדווקא על-ידן הוא מגיע לאמת. ועד כמה שזה לא נעים, דווקא בהפכיות זו מתקדמים במצב שבו אין לנו קשר לקדושה.

הכיוון הנכון
בכל שלב, עליך לכוון את עצמך למה שאתה מסוגל לעשות, ואז אתה בכיוון הנכון. והעבודה היא במיוחד כלפי ההפרעות שמסיטות אותך מהדרך, מאין עוד מלבדו – את זה במיוחד צריכים לבדוק בכל פעם – האם בכל מה שאני עושה אני נמצא בשלום, שלימות עם כוח אחד, או לא.

כוחות בנשמה
בזמן הלימוד, האדם צריך להשתדל כל הזמן לאתר אחר המילים, את כוחות הנפש – היכן זה קורה ומתגלה בנו, כי כל מה שמסופר הוא על הכוחות שבנשמה.

העיקר זה הכוונה
בכל דבר ובכל רגע בחיים העיקר היא הכוונה, ועל זה אין שום וויתור. ואם האדם לא יכול להיות בכוונה, חבל בכלל שהוא עושה משהו.

דבקות בהורים הרוחניים
בעולם הזה אנו משתמשים בדורות הקודמים כחומר שעליו אנו דורכים בכדי להתפתח. ואילו ברוחניות אתה נמצא כל הזמן בדבקות להורים הרוחניים שלך. וככל שאתה עולה, כל המקובלים בשרשרת שקיבלת יראו לך יותר ויותר גדולים, ותקבל מהם יותר ויותר.

הפעולה הכי טובה
הפעולה הכי גרועה – אם היא יוצאת מהראש אז היא טובה. והפעולה הכי טובה – אם היא יוצאת בצורה ספונטנית, היא לא מועילה. לכן הכל חייב להיות בפיקוח תבונתי של האדם.

רק מפסק אחד
האדם נמצא כביכול לפני פאנל ניהול עם אלפי מפסקים ומתגים, וכל השיטה היא להראות לו שמתוך כל אלה יש רק מפסק אחד שקשור למערכת ובאמצעותו הוא יכול להשפיע על חייו.

הכפתור שמפעיל את כל המערכת
בסופו של דבר, אנו צריכים ללחוץ על הכפתור שנקרא "אהבת הזולת", ודרכו להפעיל את כל המערכת.

רק צריך ללחוץ עליו
עלינו להגיע למצב שיהיה ברור לכולנו שכל יתר הפעולות שלא קשורות ללחיצה על הכפתור הזה – מאהבת הבריות לאהבת ה', הן לכיוון הלא נכון, ויותר מזה – הן מביאות אותנו לחריגה מצטברת בחשבון הכללי שאותה נהיה צריכים להשלים כך או אחרת.

יש רק שיטה אחת
לאדם הניצב בפני העולם האינטגרלי לא תעזור שום שיטה מלבד משיכת המאור המחזיר למוטב, שהוא הכוח היחיד שיכול לכייל אותו לקיום בעולם שמתגלה בצורה כזו, בו כל החלטה צריכה להתקבל בצורה משותפת ובהתחשבות הדדית.

לעבוד בצורה פנימית
מלבד ייצור מזון לשם קיומנו, גם היום כל מה שאנו עוסקים בו הוא חליפת היחסים בינינו, דרך המנגנון "לכו ותתפרנסו זה מזה". עלינו רק להמיר את צורת העבודה ללא תכלית הזו בעבודה אמיתית – במקום להעביר אחד לשני כל מיני ניירות (כסף) ושירותים שאין בהם צורך, תתחילו לעבוד בצורה פנימית ולשרת אחד את השני בצורה הפנימית.

כל האנושות בעבודה פנימית
כאשר האנושות תעבור לעבוד עבודה פנימית לא יהיה לאף אחד זמן פנוי מעבודה זו, כי בכל מקום האדם ייתקל בערכים החדשים, שיאלצו אותו לעבוד עבודה פנימית בכל רגע. וכך תתפקד כל האנושות כקבוצה גדולה אחת.

כוח עליון נוסף 
"עבודה למען ה'" – עבודה למען החברה האינטגרלית. ומתוך ההשתתפות במערכת, בני האדם ירגישו שמתגלה ביניהם כוח עליון נוסף, וכך הם יגיעו להכרת האלוקות בצורה טבעית.