מהי הרגשת החיים ברוחניות?
אנחנו מודדים את הרגשת החיים, את הרגשת הקיום שלנו במודע או לא במודע תמיד כלפי האור. אנחנו נבראים ונברא אם הוא לא מרגיש את הכוח שברא אותו, שמחזיק אותו, אז הוא לא מרגיש את עצמו. הוא יכול להרגיש את עצמו רק כלפי אותו הכוח שנותן לו חיים. אין נברא ללא בורא. "נברא" זה נקרא בר, חוץ. מי זה נברא? הנברא הוא "יש מאין".
כל הנברא, החיות שלו, החיים שלו, הכל נשאר בהגדרת "יש מאין" שהוא מודד את עצמו כ"אַין" כלפי "יש" שזה האור. ואם אין את שניהם בהרגשת הנברא, אז הוא לא מרגיש את עצמו. השאלה שנשאלת היא מה זה נקרא "יש", מאיפה בא ה"יש" הזה שבעצם הוא מאַין? מאיפה נתהווה ההבחנה הזאת, הקטגוריה הזאת "יש"? ה"יש" מתהווה מכך שהנברא מתחיל להרגיש את עצמו לעומתו, לעומת האור שהוא "יש", אז לעומתו הוא מרגיש את עצמו שאני גם כן עכשיו "יש", אבל מ"אַין", לעומת האפס שהיה לי קודם, "אין".
בורא יכול להיות לבד ללא נברא, יש לו מציאות. לנברא אין מציאות אם הוא לא מרגיש את הבורא. הרגשת הבורא נקראת "חיים", נקראת "קיום". אם אני לא מרגיש אותו לגמרי, אז הכול נעלם, אני חוזר ל"אַין".