מה ההבדל בין רוצח למנתח? שניהם חותכים בבשר החי, אבל הכוונה שלהם שונה לחלוטין. האחד מתכוון להמית והשני לרפא ולהחיות. דוגמה זו ממחישה היטב את החשיבות המכרעת שיש לכוונה שמאחורי הפעולות שלנו. הבדל תהומי זה בין כוונת הרוצח לכוונת המנתח קובע את התוצאה הסופית. כלומר הכוונות שלנו יוצרות את החיים שלנו.
סוף מעשה במחשבה תחילה
בתקופה בה אנו חיים האדם נסחף במרוץ המסלול המהיר, מבלי לעצור ולתת דעתו לאן בעצם הוא רץ ומה בכוונתו להשיג בחיים האלה. שאלות קיומיות אלו נדחקות הצידה מפאת טרדות הזמן. אך בימים טרופים אלו, כשהעולם מתדרדר במהירות מטורפת במורד המסלול, כבר אי אפשר להתעלם משאלות גורליות אלו.
"סוף מעשה במחשבה תחילה", אמרו חכמינו הקדמונים שהתעמקו במהות החיים. על ידי התבוננות פנימית ובירור הכוונות שלהם, הם גילו שהמציאות הסובבת אותנו מצטיירת בחושינו בהתאם לכוונות שלנו. "כחומר ביד היוצר", כך אנחנו בידי הכוונות שלנו.
על פי חכמת הקבלה אנו בנויים מהרצון ליהנות. זאת ה"תוכנה" הפנימית שלנו, אומרים בעמותת בני ברוך, והיא טבועה בנו מלידה. השאלה היא ממה אנו רוצים ליהנות. הרצונות הרגילים שלנו; אוכל, מין, משפחה, כסף, כבוד, מושכלות, נקראים בשפת הקבלה "רצונות ארציים". הכוונה שלהם אחת ויחידה – ליהנות בעצמנו.
חכמה עתיקת יומין זו מלמדת שאפשר לרכוש רצונות חדשים, מיוחדים במינם, שאינם קיימים בנו באופן טבעי. רצונות "על טבעיים" אלו נקראים "רצונות רוחניים". גם להם כוונה אחת ויחידה, אבל הפוכה מקודמתה – להסב הנאה לזולת.
שני עולמות
על ידי לימוד חכמת הקבלה, בני ברוך מפתחים יכולת לשלוט בכוונות שלהם ובזאת לשנות את חייהם. כוונה חדשה בונה מציאות חדשה. כאשר הרצונות שלנו מונעים מאהבה עצמית ומכוונים לטובת עצמנו בלבד אנחנו מרגישים את המציאות הרגילה, שנקראת "העולם הזה" בשפת הקבלה. בימים טרופים אלו נראה שכולם מסכימים פה אחד שהוא "על הפנים". "העולם הבא", על פי חכמה עתיקה זו ובשונה מהגישה הדתית הרווחת, הוא עולם נעלה ונאור שבו כל הרצונות מכוונים לאהבת הבריות.
כיוון הכוונה
המושגים "על מנת לקבל", ו"על מנת להשפיע", הם עמודי התווך של חכמת הקבלה. בני ברוך מסבירים שמונחים אלו מצביעים על שתי כוונות מנוגדות בטבען, כמו שמים וארץ. ההבדל המהותי הוא בכיוון שלהן – לטובת עצמי או לטובת הזולת. הרצונות הארציים, שכוונתם אגואיסטית, יוצרים לנו את תמונת העולם הזה. לעומת זאת, הרצונות הרוחניים שמכוונים לטובת כלל האנושות פותחים בפנינו את השער לעולם העליון. שני העולמות האלה נמצאים כאן ועכשיו, וניתנה לנו האפשרות לבחור באיזה מהם אנו חפצים לחיות.
"כוונת הבריאה של כל העולמות, לא הייתה אלא בשביל האדם". (הרב יהודה אשלג, "בעל הסולם", הקדמה לספר הזוהר.)