כיצד להתייחס לשינוי מתמיד של היחס לרוחניות – מהסכמה מוחלטת לדחיה? היישום הוא בקשר בינינו. הקשר בינינו הוא הכלי שעלינו לתקן, ולכן יישום העבודה שלנו היא בין החברים. למה? כי בין החברים אנו בונים קשר של ביקורת ותגובה מהם, וכך בצורה בלתי פוסקת נקבל מקום לעבודה ויכולת לשנות. תיקון הכלים נעשה על ידי האורות שמגיעים אלינו בזמן הלימוד. אם אנו מגיעים ללימוד חכמת הקבלה במטרה שהלימוד יקשור בינינו, ובאמצעותו נגלה את כוח ההשפעה והאהבה, את הבורא, בכדי לעשות לו נחת רוח, שזה כמו לעשות נחת רוח לחברים, אז הלימוד הופך להיות תורה – מקור האור, סם החיים. אם כך נגיע ללימוד ונבדוק את הקשר שלנו כלפי החברים, בצורה הפנימית ביותר וממש נהיה בדאגה לזה, אז אנו נגיע להסכמה מוחלטת ביחס שלנו לרוחניות. כאשר אנו לא קושרים כך את המרכיבים בזמן לימוד, אז הלימוד לא מוביל לתיקון הכלים אלא להפך, התורה הופכת לסם המוות ולחוסר הסכמה מוחלט.