בדור שלנו חייבים להגיע לקשר בין כל בני האדם. היום הגענו לרמת התפתחות כזו שאנשים מוכנים להצטמצם ולא לחשוב על תענוגים גדולים, אבל עדיין מוצאים דרך להמתיק את החיים הגשמיים שלהם, רק לא לסבול. מניעת הסבל היא התענוג. זה טבעי. השמחות הקטנות של האנשים צריכות לשמח אותנו. זו לא שמחת רשעים אלא אפשרות שהבורא נתן להם לשמוח. אנחנו צריכים, בינתיים, לפרסם את חכמת הקבלה שידבר אל הסבל שלהם מספיק כדי שיפתחו ערוץ 66. בזמן שהם נהנים מלא לסבול אנחנו צריכים לעבוד. אנו מתקרבים לנקודה בה נהיה חייבים להסתדר עם הטבע, עם האלוקים, בצורה גלובלית. הדור שלנו חייב להגיע לקשר בין כל בני האדם כדי להיות ברמה המתאימה להנהגה. מי שיש לו נקודה שבלב חייב בתיקון העולם, מי שאין לו, שיישב בבית קפה ויהנה. מה עוד יש לו?