דאגה הדדית

ערבות – דאגה הדדית על שלום הבית, שלום העולם

בעולם שלנו הרגש והשכל מנוגדים זה לזה – מי שמפתח את האחד, כביכול לא יכול לפתח את השני. מה שאם כן ברוחניות שניהם הם כלי אחד – הרגש הוא העיקר ומוליד את השכל, שעוזר להבין את מה שמרגישים.

הרוחניות נקראת שלמות כי שם האדם לא נמצא בשני מצבים הפוכים זה לזה – רגש ללא שכל או שכל ללא רגש.

כל התוצאות הלא נעימות, כל הטעויות קורות מפני שאי אפשר לקשור בעולמנו את הרגש ואת השכל, זאת מפני שהאגו מפריד ביניהם. הפתרון לזה הוא רק תיקון האדם: ברוחניות, למעלה מהדעת, מתחברים השניים כאחד, ככתוב "הלב מבין" – שההבנה דווקא באה לפני הרגש העצום, ואז לא טועים.

רק מתוך הרבה נפילות, אכזבות ומרירות אנו מגיעים לחשבון הסופי – שאנו חייבים להתעלות מעל הטבע הזה, שבטבע האגואיסטי האדם לא יכול להיות ברגש ובשכל כאחד.

המשבר יעבור על כל הרגשות העמוקים ביותר שלנו. הוא לא ייתן לנו לברוח מהחרדות הגדולות ביותר. אנו צריכים להגיע למצב שנרגיש את זה כי ללא ההרגשה הזאת לעולם לא נגיע לחשבון הנכון. כל העניין חייב להיות מוחשי לחלוטין ברגש ובשכל, כי רק אז האנושות תוכל לעשות חשבונות.עלינו להביא את האנושות למצב שנקרא איחוד, חיבור, ואז הם ירגישו שהפתרון נמצא בזה. ואז ככל שיש לציבור הכנות שכליות, עם קבלת מכה קטנה הוא מיד יתחיל להבין מאיפה היא מגיעה.האנושות לא מאמינה שאפשר להגיע להכרת הכוח העליון, לגלות את התוכנית שלו ולהשתתף עימו יחד בביצועה.

כל השיטות והאמונות שעברו בעולם עד היום נובעות מזה שאין לאדם גישה ישירה לתוכנית הטבע, לבורא. ולכן כאשר מגיעה חכמת הקבלה היא מבטלת את כל יתר הגישות, שיכולות להישאר כתרבות או כמסגרת חברתית, אך לא יותר מזה.

הכלי לקבלת הרוחניות הוא הקשר בינינו, ובזמן קריאת הזוהר, אם האדם מחפש שתתגלה לו הרוחניות כקשר עם החברים, זו המחשבה הנכונה והמועילה ביותר – אין מה לעשות יותר מזה.

את מה שהזוהר אומר אפשר להשיג רק בחיבור בינינו.

כמו במשפחה כך גם במדינה – אנו צריכים להתקיים בערבות הדדית. ערבות הדדית משמעה חשבון צדק – שכולם תלויים בכולם בקשרי האהבה, ומבררים איך מכל הסיבות והאפשרויות אנו מגיעים למקסימום האפשרי, למצב האופטימאלי עבור כולם – כמו במשפחה. לשם זה צריך להיות פורום פתוח, בו תשתתף הממשלה מצד אחד ונציגי העם מהצד השני, עד שיגיעו להסכמה משותפת.

העיקר הוא ההידברות, לא יכול להיות אחרת.

אם אתה עושה משהו לא לשם חיבור בין בני האדם, הפעולה הזו תביא להרס, כדי להראות לך שלא פעלת נכון. רק אם אתה מושך את העולם לחיבור, לאינטגרליות – תצליח. ולא משנה מהי הפעולה הפיזית שתעשה, מוזרה ככל שתהיה, אם אתה גורם בזה לחיבור.

העולם צריך חיבור, הוא צריך עכשיו רק איחוד, להידמות לטבע – האם אתה מביא אותו לזה או לא?