להעביר את החיבור לכל העולם

ככל שנשתדל יותר להביא את העם לחיבור, נדרוש את אותו החיבור בזמן הלימוד, ואז נזכה להעביר את האור אלינו, מאיתנו לעם ומהעם לכל העולם…

הרע תמיד נשאר ואת הטוב אנו בונים עליו. הרצון לקבל לא יכול להישאר בכוונה טובה אם אין כנגדו רצון לקבל גמור. לכן כל הכוח, הפוטנציאל שבעזרתו אנו מעלים את עצמנו מעל השנאה נובע מתוך ירידה לעומק הרצון.

אהבה אפשר לגלות רק במידת השנאה – זה כנגד זה ברא אלקים.

אנו צריכים לכבד את גילוי הרע, שרק על-ידו אנו מוכנים להגיע לטוב.

אף פעם אנו לא יכולים לגרום לעצמנו לשנוא את הרע, כמו גם לאהוב את הטוב – זוהי פעולת האור המחזיר למוטב בלבד.

ברוחניות הרגשת השנאה והאהבה היא כאחד, כי ברוחניות 2 הפכים נמצאים יחד; שניהם יוצאים מאותו ההבחן, המקום, המדרגה שלי.

לפני קריאת הזוהר אנו נמצאים כמו לפני פעולת הבראה שעושה הרופא על החולה, שעל-ידה החולה מגיע למצב יותר מתוקן. האור המחזיר למוטב הוא "רופא לשברי לב", ולכן בזמן הלימוד עלינו לבקש שיכנס ה"רופא" ויבצע את הפעולות שלו עלינו. אנו צריכים רק הסכמה לזה, לרצות שזה יקרה . זהו המפתח שעל-ידו אנו פותחים את פעולת התיקון.

התורה מדברת רק על קשר או על חוסר קשר בינינו, כי אין יותר מזה במציאות. לכן אנו רוצים לתאר את כל המילים האלו באופן חדש של צורות הקשר בינינו, להעלות אותן מעולם שלנו ולתאר אותן בגובה הרוחני האמיתי. וזה נקרא שאנו משתמשים בשפת הענפים.

מתוך הקושי להחזיק בכוונה הנכונה בזמן הלימוד אנו רואים עד כמה חשובה הערבות. אף אחד לא יכול להחזיק כוונה לבדו ולכן על כל אחד לדאוג לכל האחרים – איש את רעהו יעזורו.

עלינו להבין שהפשעים צריכים להתגלות, וכשהם מתגלים ומראים לנו חולשה אז אנו זקוקים לעזרה. אז אנו רואים שאנו לא מסוגלים לכלום וצריכים את המאור המחזיר למוטב. לכן אנו צריכים לבנות מעל הפערים מטריה אחת – ערבות, והפערים האלה, המחלוקות האלו נשארות. אז בואו בשמירת העמדות שלנו, נתקשר זה עם זה. כי אם קיבלנו אותן כך מהבורא, מלמעלה, מהטבע שלנו שאנחנו כאלה, כנראה שבהבדל ביניהן דווקא נבליט יותר את ההרמוניה שבבריאה. לא יכולה להיות מוזיקה מצליל אחד – חייבים להיות צלילים שונים הנאספים יחד וזה יוצר לנו את ההרמוניה – יצירה עשירה ומופלאה.