הערבות היא הגישה לפתור כל דבר ודבר בצורה הנכונה…
לרכוש חיים נצחיים
הרוחניות, הדרך שאנו עוברים בשינוי עצמי, היא מעל הזמן, התנועה והמקום, מעל מה שהגוף – הרצון לקבל מרגיש בעולם הזה, כלומר בתוך עצמו ובכל המצבים שהוא עובר. אם האדם משתוקק להגיע לתכונות הרוחניות, תכונות ההשפעה, אז יש אצלו ניתוק מסוים עד כללי מזמן, תנועה ומקום, וכל מה ששייך לרוחניות מורגש אצלו שנמצא בנצחיות, ב"אין עוד מלבדו". ולכן כשהוא רוכש את הרגשת העולם הרוחני הוא מרגיש שהוא רכש חיים נצחיים.
תפילה מעומק הלב
"ימים נוראים" – מצבים המתרחשים בפנימיות האדם ולא לפי לוח השנה בעולם הזה. אדם שנמצא במצבים האלה בודק ומבקר את עצמו, רואה שנמצא בהכרת הרע ועדיין קשה לו להתגבר לתפילה, לבקשה. ואז הוא צריך לבדוק את עצמו כל הזמן ולהכין את עצמו לתפילה, עד שבאמת פעם אחר פעם, יום אחר יום, הוא רואה יותר ויותר שיש לו פערים בין הרצוי והמצוי, בין מה שמוצא בתוכו – הכלים השבורים, ובין מה שהוא מרגיש כנגדם – המצבים המתוקנים. ואז הבירור הזה והרגשת הפער בין שני המצבים מביאים אותו לתפילה האמיתית, שבאמת תהיה מעומק הלב.
הרגשת חוסר העתיד
מפני שדרגת האדם היא בחינה ד', יש לכל אדם הרגשה שיש נקודה נצחית במציאות. עד היום הייתה לאנושות יגיעה בנקודת הנצח בעזרת הדתות והאמונות מצד אחד ובעזרת גירויים שונים כמו כסף, כבוד, ידע ותרבות מצד שני. כיום כל אלה הגיעו למבוי סתום וכתוצאה מכל מתגלה בכל האנושות הרגשת חוסר העתיד. כתוצאה מכך העולם נמצא בחוסר אונים וזו הבעיה הגדולה ביותר.
לעבור לתפיסת עולם חדשה
אם האדם לא יעבור לתפיסת עולם חדשה, אינטגרלית – בסופו של דבר לא יהיה לו קשר עם אף אחד ולא תהיה לו שום תשוקה בחיים.
לדאוג לחיבור הכלי
אין לנו שום מטרה אחרת בעבודה שלנו, אלא לדאוג לחיבור הכלי. החיבור הנכון של הכלי נקרא ערבות, השפעה, אהבה. לזה צריכים לדאוג, ולפי מידת השגת החיבור, כך אנו נגלה את החיים שלנו במצב החדש. אנו גם צריכים לראות איך החיים היום בחברה האנושית כבר דוחפים אותנו לזה; העולם נעשה אינטגרלי, כל החלקים שלו מחוברים זה עם זה, אך האנשים לא רוצים להיות בזה. אבל כל החברה, כל הסביבה, כל המציאות, כל הטבע כבר כך, ואנו לא רוצים.
התקשרות נכונה בינינו
במידה שאנו נמשיך להתקשר בצורה הנכונה בינינו, בזה אנו נקרין גם לעולם יכולת להתקשר בצורה הנכונה, ברמה שלהם. וכך כולם ימשכו לצורה הנכונה של החיבור, עד שהם יגלו את כל אור הנרנח"י בתוך החיבור, בתוך הערבות.
חסר רק החיבור
כיום אפילו ברמה הגשמית העולם זקוק לזה והולך לזה. אנו צריכים לראות בכל דבר שמסביבנו, שרק זה חסר. חסר החיבור, שהוא האמצעי היחיד שמסוגל לתקן את כל החסרונות.
הרגשת כאב לעומת הרגשת תענוג
ברגע שאתה לא מזדהה עם הפעולה של הבורא, אתה מרגיש כאב. ובמידה שאתה מזדהה עם הפעולה שלו והולך עימו, במידה ההכנה שלך אתה מרגיש תענוג, ואפילו במידה הקטנה ביותר אתה מרגיש את עצמך בעולם אין סוף. אין הגבלות מצידו אלא כל ההגבלות הן מצידך. האור מצוי במנוחה מוחלטת והכל תלוי בהכנת הנברא. המניעות הן מצידנו משום שאנו מתעצלים להכין את עצמנו.
לא עוסקים בבורא עצמו
העבודה הרוחנית היא עבודה מוחשית, כי אנו לא עוסקים בבורא עצמו אלא בפעולותיו – זהו הנושא היחיד למחקר.
למצוא את התענוג האמיתי
מלכתחילה אין לנו שכל להבין איפה נמצא התענוג האמיתי, כי את זה אנו צריכים למצוא בעצמנו.
מתי הערבות מתקיימת?
הערבות מתקיימת כאשר לכל אחד מהמשתתפים בה יש הרגשת ביטחון שכולם חושבים עליו, ואז הוא מפסיק לחשוב על עצמו בצורה אוטומטית. השפעת הסביבה יכולה לאלץ את חלקי החברה להימצא בערבות הדדית.
הכוח של הערבות
חייבת להיות חברה שלמה שדואגת לערבות ההדדית, ואם הם דואגים שחוק ערבות יתקיים ביניהם, כל שאר הדברים קורים בעצמם, מכוח הזה של אותה רמת הערבות.
הערבות נמצאת ממש פה
הערבות די קרובה לנו, וממש לא דורשת מאמץ עילאי להיות ברוחניות. גם אנו וגם כל האנושות כבר מוכנים לזה.
לגלות את כל המערכת
עד היום פעלנו כנגד כל דבר בצורה ישירה, אך מהיום והלאה, כאשר מתגלה המערכת האינטגרלית שבה כל פרט קשור לכל שאר הפרטים, כל אדם חייב לגלות את כל המערכת, להרגיש ולחשוב כמוה – בצורה גלובאלית, לפני שהוא מבצע איזו פעולה.
לשנות את הפעולות שלך
הטבע דורש מאיתנו להתייחס ולא לעשות, דורשים ממך להתייחס לאחרים אחרת; אתה צריך לשנות את עצמך ולא את הפעולות שלך.
להשתנות על ידי העולם
עד היום היית משנים את העולם לפי הנוחיות שלך. מהיום והלאה אתה צריך להשתנות על-ידי העולם.
גילוי החופש
האדם בעולמנו לא מכיר את עצמו האינדיבידואלי – הוא עושה הכל בעל כורחו, הוא זה לא הוא. דווקא במערכת האינטגראלית האדם יכול למצות את עצמו עד תום, כי בלי שכל אחד ייתן מעצמו את המקסימום, החברה לא תתקיים. ובזה כל אחד יכול לגלות את החופש שלו בצורה מלאה.
צורת החיים הנכונה
אין היום מקום לכל מיני פילוסופיות ושיטות שונות. אלא הטבע שמציג בפנינו את הבעיה שלנו, מיישר את כולם ומראה לכולם מהי הצורה הרוחנית הנכונה שבה צריך להיות – ערבות הדדית והתחברות כאיש אחד בלב אחד.