הסתרת המציאות

אנו רואים בצורה בררנית רק את מה שאנו רוצים לראות. אין הסתרות, אלא אנו בעצמנו מסתירים את המציאות הרוחנית מעצמנו עלינו לקשור את שני הדברים: האגו הבוער והקשר ההדדי, יחד, ל"קו אמצעי". בלתי אפשרי להיות ב"קו ימין" וב"קו שמאל" יחד. לכן, כתוצאה ממאמצי האדם לעשות זאת, הוא מפתח נחיצות לכוח השלישי – לבורא. כוח ההשפעה מתגלה בין השנאה והאהבה: "איש ואישה זכו שכינה ביניהם". חכמת הקבלה זו השיטה היחידה שיכולה להביא את האדם לצורך בעזרה מלמעלה. חכמת הקבלה מיוחדת בזה שהיא מחייבת אותך לשמור על כל מה שיש לך, ולראות כיצד להשתמש בכל דבר ודבר בצורה הנכונה. לעומת זמני העבר, בהם חכמת הקבלה הייתה מתגלה ליחידי סגולה, חכמת הקבלה מתגלה בימינו להשגה קבוצתית, ולכן הספר המתאים ביותר ללימוד בתקופה זו הוא ספר הזוהר, שנכתב בקבוצה. "נשמה" היא אותו חלק ממני שבו אני יכול להיות דומה לבורא. שם אנו מתחברים יחד. הפילוסופיה רוצה לגלות בשכל האנושי שקיים בטבע שלנו, משהו שקיים מעל הטבע שלנו, ודבר זה בלתי אפשרי. "פילוסופיה" היא כל המאמצים בעולם הזה, בהם האנשים רוצים לגלות רוחניות, בצורה שלא דורשת מהם להשתנות. ההבדל בין חכמת הקבלה והפילוסופיה הוא במעשה; הפילוסופיה אינה מעשית, ואילו חכמת הקבלה עוסקת במימוש מעשי בלבד. מי שמגיע לחכמת הקבלה, חייב לדעת שהוא מגיע לכאן כדי לשנות את התפיסה שלו. כתוצאה מהלימוד ומהקשר החברתי האדם מקבל בהדרגה שינויים המגיעים אליו מ"המאור המחזיר למוטב", הכוח הפועל בזמן הלימוד, ובמיוחד בזמן לימוד ספר הזוהר. אם כל הרצונות, הכוחות וה"עיניים" שלי מכוונים למטרה הרוחנית, היחס הנכון להכרחיות הגשמית מתגלה מאליו. אין הגבלות. תישאר פשוט כמוך, ואת הכול תשאיר למאור.