כוונה

כל מה שנשיג תלוי בכוונה ובהכנה. אתה צריך לחשוב על המטרה והכוונה שלך לפני שאתה הולך לישון, ובבוקר כשאתה קם לשיעור. תחשוב בשביל מה כל זה, למה אני עושה את זה, איך כדאי לי לעשות את זה. המלצת המקובלים היא לשבת ולחשוב, להתכוון, לפני השיעור. זה יותר חשוב מהשיעור עצמו, כי לאור לא צריך לתת הרבה זמן. מספיק ללמוד שעה או שעתיים ביום. אם הכוונה שלך במשך כל היום היא להכין את עצמך לפגישה עם המאור – אז זה קורה תוך כמה דקות. הכוונה שלי להשתנות תלויה באנשים שסביבי, כי קנאה, תאווה וכבוד מוציאים מן העולם. אני רואה את האחרים, עד כמה שהם חושבים, רציניים, עד כמה שהשאלות שלהם הן לעניין הכוונה וכו'. לפני הלימוד צריך לחשוב רק על הכוונה. הכל תלוי בכוונה שלפני הלימוד, ואנחנו צריכים להגיע ללימוד בלחץ, צער וכאב שרק הלימוד יכול לרפא. הכוונה נמדדת לפי הצער על מה שאני רוצה להשיג ולא מסוגל, ולכן הכוונה צריכה להיות מתוך לחץ, כאב וצער, ומתוך הרבה מאוד בירורים. אם נעשה כוונה לפני השינה, זה יעזור לנו לקום מהשינה עם אותה כוונה ולא לקום כמו בהמה, עם ריקנות בנשמה. את ההכנה שעשינו לפני השינה אנחנו רק מפתחים בבוקר, וממשיכים איתה הלאה. זה ממש חובה על כל אחד, לפחות כמה דקות לפני השינה לקרוא מאמר על הכוונה. אם יש לך זמן בבוקר ואתה יכול לקרוא מאמר שלם לפני השיעור, זה נהדר, אבל אם אין זמן, אז אותן דקות של הכנה שעשיתי לפני השינה,יכולה לעזור לי להחזיק בכוונה הנכונה עד שמתחיל הלימוד. תקראו על זה שוב בתע"ס, במקומות שבהם בעל הסולם מסביר על הנחיצות בכוונות. אנחנו לא צריכים לקרוא כל כך הרבה בזוהר, מספיק לנו גם דף אחד, כי בכל עמוד יש את המאור המחזיר למוטב, אבל צריך להוסיף לטקסט כוונות.