מהם חפירה ובניה ברוחניות ?
הכול בנוי על הרצון לקבל, על החומר של הנברא, ובמידה שמשתמשים בו יותר, צריכים להרגיש שהוא הפוך מהבורא. זה נקרא שחופרים אותו יותר עמוק ולא מפחדים לגלות שהוא הפוך, כי בדרך כלל ההרגשה הזאת היא לא נעימה, ואחרי זה מגיעים לצורך לתיקון.
אז מתחילים לבקש את האור, את תכונת הבורא שהיא תתקן את תכונת הנברא. זה נקרא שהוא בונה בניין, האדם לא מסוגל לבנות אותו בעצמו, אלא רק האור בונה, ואנחנו צריכים רק להביא את הכלים, לדרוש מה שאנחנו רוצים. אם ההבנה שלנו, הצורך שלנו הוא מותאם לאור, אז האור בא ובונה. כך אנחנו מתקדמים. לכן היסוד שהקדושה נבנית עליו, הוא הרצון לקבל, הרגשת ההפכיות, וככל שאנחנו חופרים יותר למטה, כך אנחנו מגיעים יותר למעלה.
לכן כשמתחילים ללמוד את חכמת הקבלה, בדרך כלל אנחנו חושבים שזה יגיע לנו בקלות, אנחנו נמצאים בהתלהבות בדרך כמו אדם שרק הגיע ללימוד, אבל אחר כך מגיע הזמן שהוא צריך להתחיל לחפור לתוך האגו שלו, לתוך הרצון לקבל שלו, ואז מתחילים להרגיש תופעות לא נעימות, צריך לוותר על מנוחה, להרגיש שאני מרוחק, להרגיש שאני לא רוצה להיות עם אחרים, צצים לי כל מיני חשבונות של "מה יהיה לי מלהשפיע". כך אנחנו מתחילים להרגיש את החפירה הזאת. במידה שהאדם מסוגל, על ידי תמיכת החברה, לחפור יותר ויותר לתוך האגו שלו אפילו שזה לא נעים, שיסבול, אבל הוא מוכן לגלות עד כמה הוא הפוך מתכונת ההשפעה, שאין לו כלום והוא נמצא כבר ממש מיואש, אז מ"ציון תצא תורה", מתוך היציאות האלה הוא יבנה בניין של קדושה, כך הוא מתקדם.
זאת אומרת, היסוד שעליו נבנית הקדושה זה יסוד לא נעים, זה יסוד של חפירה זה יסוד שאיתו נכנסים לתוך הקרקע ככל שאנחנו יותר אגואיסטים ורק מי שמסוגל לסבול את זה בצורה שיטתית על ידי כך שהוא בונה לידו סביבה שהוא מוכן להשקיע בה והם מוכנים לתמוך בו, אז לאדם הזה יש כוח והוא לא מפחד לחפור לתוך עצמו וללכת קדימה.