את מה שאתה קורא עליו בספר הזוהר, אתה תגלה ביחסים המתוקנים ביניכם. אם נצליח לבנות בינינו קשר נכון בהשפעה הדדית, זה יתגלה
להוסיף השתוקקות
על החיסרון הטבעי שהבורא ברא בנו, אנו צריכים להוסיף השתוקקות – כלים, חסרונות משלנו, הרגשת רעב, חוסר מילוי, צער בדיוק לאותה התכונה, אותה תופעה שצריכה להתגלות בנו – תכונת ההשפעה, הבורא.
עזר כנגדו
מפני שאין בנו השתוקקות מלכתחילה, אנו צריכים ללקט אותה, "לפרמט" אותה, לסדר אותה מעצמנו. ולשם כך ניתנה לנו עבודה בקבוצה, עם הזולת כביכול שנמצא מולנו – עזר כנגדו.
הכל נבנה ביחס שלי לזולת
אך ורק ביחס לזולת אני יכול לבדוק את עצמי ולהשתדל לברוא, לייצב בי חסרון לקרבה לזולת, לאהבת הזולת, על-פני מה שמתגלה לי – שנאה, וריחוק ודחייה.
מה זה זולת
לא אלה שנמצאים מולי ונראים לי כרצונות זרים, אלא היחס אליהם. הבעיה היא שאני צריך להתייחס אליהם כמו לעצמי.
יגעת ומצאת תאמין – הכל מונח לפניך, וכל היתר תלוי בך
אני לא עובד כדי שיהיה לי חיסרון אלא כדי להשיג את המטרה, ומתוך השתדלותי אני לא מצליח וכתוצאה מכך באה ההשתוקקות.
חיסרון לרוחניות אפשר לקבל רק דרך הקבוצה
מטבענו, יש לנו חיסרון רק לדברים גשמיים – אוכל, מין, משפחה, כסף, כבוד ומשכלות, ואם אנו רוצים להגדיל אותם אנו יכולים לעבוד כלפיהם באופן ישיר. מלכתחילה אין לנו חיסרון לרוחניות ולכן אנו לא יכולים לעבוד כלפיו באופן ישיר, אלא רק באופן עקיף – דרך הקבוצה – גורם חיצון שעל-ידי קנאה, תאווה וכבוד – תכונות שנמצאות בי, יביא לי מה שלא היה לי מלכתחילה. ובתנאי שאני מייצב את עצמי כלפיהם כקטן, אני מקבל מהם התרשמות.
יגיעה אישית סגולית
העבודה הפנימית לא תלויה בתכונות הטבעיות של האדם. לקרבת האלוקים צריך יגיעה אישית סגולית, ולא דבר אחר.
הזוהר מדבר על הקשר בינינו
בזמן לימוד הזוהר, אל לנו לשכוח שמה שהזוהר מדבר עליו זה הקשר בינינו – מהקשר הפשוט של "אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך" ועד "ואהבת לרעך כמוך" – שאנו קשורים זה לזה בחיבור הדדי, בהתחייבות הדדית, בערבות. מדובר על השגת התכונות האלו שנקראות השפעה ההדדית או תכונת ההשפעה הכללית, שזה הבורא.
תלויים אחד בשני
אם בזמן הלימוד מישהו לא מסוגל להחזיק בכוונה, סימן שהאחרים לא עוזרים לו, והאחרים לא עוזרים לו בגלל שהוא לא חושב עליהם.
להרגיש את עצמנו כקיימים
חוסר חידוש נעלם מהרגשתנו, כאילו לא קיים. ולכן זמן, תנועה ומקום – כל ההבחנות שבהן אנו קיימים, מחויבות להיות בהרגשתנו כדי שאנו נרגיש את עצמנו כקיימים.
הפער בין האור לכלי
אין לנו תפיסה באור או בכלי עצמם, אלא רק בפער ביניהם אנו מרגישים את עצמיותנו.
הצורות שבחומר
כל הלימוד שלנו הוא על הצורות שבחומר, כי רק את זה אנו יכולים לתפוס מתוך הניגוד בין השניים: הצורה שבחומר – השפעה, הפוכה מהחומר – קבלה.
רוחניות מעשית
ככל שהאדם מתקדם, הרוחניות נראית לו יותר ויותר מעשית – כאן.
אהבה בין כולם
אם אנחנו מדברים על כלי שלם, על קיום מחשבת הבריאה במלואה – זה חייב להתקיים בכל העולם, בין כולם. ורק אז מגיעים לתיקון אותו הרצון שהבורא ברא מלכתחילה. לכן דבקות בכל הנבראים וחיבור ביניהם בצורה שבה נמצאים באהבה, כאיש אחד בלב אחד, ואהבת לרעך כמוך – בזה מגיעים לתיקון הכללי.
תיקון הדרגתי
בכל הדורות היו המקובלים מתקבצים לקבוצות, כי לפחות בקבוצה אתה מתקן חלק מהמערכת. עניין הקבוצה מתבקש מפני שהמערכת היא לא עגולה, היא מורכבת. ולכן ודאי שכל העולם יבוא לתיקון, אך בצורה הדרגתית.
תיקון אחד
תיקון האדם תלוי בקבוצה ותיקון הקבוצה תלוי בכל אחד ואחד – זהו תיקון אחד.
החיסרון שלהם
להשפיע נקרא שאתה ממלא את החיסרון שלהם ולא את החיסרון שלך. שאתה לוקח את החיסרון שלהם, והוא נהיה לך יותר חשוב מהחיסרון שלך.