Home >> שיעורי קבלה >> טבע האדם – בני ברוך מסבירים
טבע האדם

טבע האדם – בני ברוך מסבירים

כתוב "טבע האדם רע מנעוריו". "רע" פירושו אגואיסטי עד כדי כך שהוא ממש נהנה מלהזיק לאחרים, ומחפש היכן להרוויח על חשבונם.

אין עוד יצור כזה בטבע. לא דומם, לא צומח ולא חי, המתקיימים ביניהם בהרמוניה מוחלטת, כחלק ממערכת מאוזנת אחת. הדרך היחידה להציל את עצמנו מעצמנו היא להבין איך פועל הטבע שלנו ומה צריך לעשות כדי להתעלות מעליו ולהפוך לחלק מאוזן מהבריאה. בני ברוך מסבירים איך עושים את זה.

האם האגואיזם טבעי או נרכש?
אם נתבונן מהצד על הטבע האנושי, כמו חוקר שמסתכל על מושא המחקר שלו, בלי לערב רגשות, נראה כי באופן טבעי האדם האו אינדיבידואליסט, שלא לומר אגואיסט, וככל שהאנושות מתפתחת התכונה הזאת רק מובלטת יותר ויותר. אנחנו מתחשבים במי שקרוב אלינו, במי שאנחנו מחשיבים חלק מעצמנו, כמו משפחה או חברים קרובים. לפעמים אנחנו מתחשבים גם בחברים לעבודה, שכנים ואנשים נוספים, מתוך התחשבנות תועלתנית, כיוון שאנחנו רואים שיש לנו בזה רווח. כל אחד מנסה לדאוג רק לעצמו ולמתי המעט שנכנסים למסגרת המצומצמת הזו שהאדם קורא לה "אני" ו"שלי".

איך אנחנו יודעים שהאגואיזם הוא טבעי ולא נרכש? אם נתבונן על תינוק נראה זאת בבירור. ילד עד גיל 3 ממש חסר יכולת להתחשב באחרים. הוא מרגיש רק את עצמו, את הרצונות שלו, ואין לו שום רצון או יכולת להבין מהי התחשבות. אנחנו מנסים לחנך את הילדים, כמובן, לא לחטוף, ולהבין את הגבולות שבין שלי לשל מישהו אחר, אבל זה קרב אבוד מראש.

חינוך
אנו מתאמצים להנחיל לילדים את הערכים של התחשבות בזולת, לפחות עד גבול של לקיחת דברים שאינם שלהם, כדי שהם יוכלו להסתדר עם אחרים. אנחנו לא יכולים להרשות להם להמשיך לחיות כאילו הם לבד בעולם, פשוט כי זה יגרום להם קשיים, אז הם לומדים להסתגל ולעדן את ההתנהגות הטבעית למידת הצורך ההכרחית. אחד הדברים שהכי מכשילים אותנו בחינוך הזה הוא הדוגמא האישית. הרי גם אנחנו אגואיסטים, אז איך נוכל לתת לילדים דוגמא אחרת?

כלומר, החינוך לא יכול להיות רק לילדים ואנחנו צריכים לחנך את עצמנו קודם כל, כדי שנוכל לתת לילדים את הדוגמא הנכונה. החינוך שמדברים עליו בני ברוך הוא חינוך ליציאה מה"אני" וה"שלי" אל החיבור עם האחרים.

חיים בתיאום מושלם
הצרות שאנו רואים בעולם נובעות כולן מתוך האגואיזם שלנו, מתוך חוסר היכולת שלנו לראות מישהו או משהו אחר מעבר לרצון המיידי שלנו. הדרך היחידה לפתור את הבעיות האלה, כולן, היא ללמוד להתחבר זה עם זה ולהרגיש את האחרים כאילו הם חלק ממני, ולדאוג שכולם יהיו מרוצים.

ננסה לדמיין רגע את התוצאה הסופית: תאים בגוף חי אחד, שכולם משרתים יחד את הגוף כולו והגוף דואג לכל תאיו. בעולם מתוקן ומחובר כזה, אף אחד לא יצטרך לדאוג לעצמו. לא לכסף, לא לבגדים, לא לאוכל, לא לבית. הגוף האנושי הכללי ידאג לכל חלקיו באהבה, כמו אמא לילדיה, וכל אחד מאיתנו יהיה פנוי מדאגה עצמית ויחשוב כיצד הוא יכול לדאוג לאחרים, מתוך אהבה.

החיים בעולם כזה יהיו רגועים ושלווים, תענוג מתמשך, ואנחנו, בבני ברוך, מזמינים אתכם לבוא איתנו לחיים האלה.

השאר תגובה

כתובת המייל לא תוצג.שדות חובה מסומנים בכוכבית *

*