Home >> שיעורי קבלה >> התפתחות עצמית
התפתחות עצמית

התפתחות עצמית

התפילה צריכה להיות תפילת רבים, הבקשה צריכה להיות על כולם ועלינו בסוף – זו צורת החיבור הנכונה ואם לא נעשה כך זה לא יפעל…

האדם נמצא בחיים שלנו בבלבולים רבים, ובהדרגה הבלבולים האלה, כל בעיות החיים, כל אי סדר החיים – מקדמים אותו בהדרגה למצב שהוא יראה את עצמו כלא מסוגל לנהל את החיים, לא מסוגל להבין אותם, להרגיש אותם, בשביל מה, למה, מהו שורשם. ואז הוא מרגיש שהוא זקוק לשורש החיים, למי שמחזיק את החיים שלו, לגלות אותו, לדעת אותו. כך מביאים את האדם בהדרגה  להבנה שהוא לא שולט בחייו ולצורך לגלות את הבורא.

בזה שאנו נכנסים ללימוד חכמת הקבלה, אנו בסך הכל מבינים שהוא עשה, עושה ויעשה לכל המעשים. ומה שאנו חייבים לעשות, שזו הבחירה חופשית שלנו, זה הבקשה – שיעשה את פעולת התיקון עלינו.

כדי לתת לנו מקום להתפתחות עצמית, להכרה עצמית ולהכיר אותו והמעשים שלו, הבורא מתחיל מרגע מסוים להתנגד לטבע שלנו, לפעול נגדנו. הוא מעמיד את עצמו כביכול לא אחרינו ודוחף אותנו קדימה, אלא עכשיו הוא נמצא מולנו ודורש שאנחנו נרצה להתקרב אליו. וזו בעצם העבודה שלנו – לגייס בתוכנו כוחות, רצונות, הבנות, שאנו צריכים להתקרב אליו ושאנחנו לא מסוגלים לעשות זאת, אלא אנחנו כן מסוגלים לבקש עד לדרוש זה ממנו. שיקרב אותנו.

לשם זה צריכה להתגבש יחד קבוצת אנשים המשתוקקים לגילוי הבורא, כדי לגלות בתוכה נטייה להשפעה הדדית. ובתוכה היא צריכה לייצב את הצורה הזאת, הבורא, הראוי, הרצוי, המקווה – תכונת ההשפעה השלמה, ולהשתוקק להגיע בתוך החברה ליחס כזה ביניהם, שאותו הכוח שנמצא שם בהסתרה יתגלה.

העיקר בכל התהליך הזה הוא בכל פעם ופעם למצוא את נקודת הפנייה, הדרישה לשנות, לתקן את עצמנו, ולא לחפש בעצמנו את האמצעים למעשים הטובים שנעשה.

עיקר המכשול הוא שהאדם חושב שהוא בעל המעשים, שהוא חייב לבצע את התיקונים בעצמו, ושוכח שהוא כחומר ביד היוצר, שאין עוד מלבדו, ושעלינו, בבחירה החופשית שלנו, שניתנה לנו להתקרב לתכונת ההשפעה השלמה, זה רק לבקש מאותה התכונה, מאותו הכוח, שישרה בנו, בינינו.

בלי תמיכה אנו לא יכולים להגיע לדרישה האמיתית, ולכן המימוש הוא בסביבה – כי תכונת ההשפעה יכולה להתגלות רק ביני לבין הזולת.

כל המילים הכתובות בזוהר, מדברות רק על סוגי הקשר בינינו ועל הבורא שמתגלה כמילוי בתוכם.

אם אנו לא ממלאים זה את זה, אז אנו לא מרגישים זה את זה ולכן קשר יכול להיות רק בהדדיות, בזה שאנחנו ממלאים את החסרונות זה של זה. אני מגלה מה אתה רוצה ומשפיע לך ואתה מגלה מה אני רוצה ומשפיע לי. בצורה כזאת אנחנו צריכים להיות קשורים זה לזה בקשר אינטגרלי, והכוח הכללי שמתגלה בקשר האינטגרלי הזה נקרא הבורא.

אתה לא יכול אף פעם להשפיע לבורא לבד, אלא כשאתה מתחבר עם מישהו ושניכם, שלושתכם, לא חשוב כמה, משפיעים. לבד אתה לא יכול לכוון את עצמך אליו, לתכונת ההשפעה, בפועל. כי אין לך חומר, חיסרון, אין לך איפה להביע זאת.

בסך הכל, כל התיקון הוא השגת הערבות – קשר מיוחד בין כל הנשמות, רצונות להשפיע הטמונים באדם.

מתוך הניסיון המר שלנו יש לנו את תחילת ההכרה בנחיצות להגיע לתיקון עצמנו.

להתחבר זה להיות "כאיש אחד בלב אחד", ברצון אחד, וזה מגיע בשני שלבים: 1 – תחילה עלינו לנטרל את הרצון לקבל על-מנת לקבל, "אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך", חפץ חסד. בזה אני כבר לא משתמש ברע לזולת, לא שופט אף אחד ולא רוצה לנצל אף אחד. בשלב זה הלבבות עדיין לא מחוברים אלא רק לא נדחים זה מזה. 2 – "ואהבת לרעך כמוך" – שבכל הלב שלי אני בודק את הלב שלו ורואה עד כמה אני יכול למלא אותו, והוא עושה את אותו הדבר כלפיי. זה נקרא חיבור הלבבות לא יכול להיות חיבור לבבות לא בצורה הדדית.

החיבור צריך להיות שלם, לטובת העם. החיבור יכול לעבוד רק בצורה אחת – אם אנו חושבים על שלום החברה הכללית, בצורה הדדית, כדי להגיע להשפעה לבורא. ואם לא נחשוב בצורה אינטגרלית לא נצליח.

הפעולה הראשונה בחיבור היא לקרוא משהו על החיבור, על מהות האדם. כי ללא גילוי הרע לא נוכל להגיע לטוב.

השאר תגובה

כתובת המייל לא תוצג.שדות חובה מסומנים בכוכבית *

*