מלבד הנקודה הראשונית, לא יתנו לנו יותר רצון לרוחניות; הבחירה החופשית שלך היא, להוסיף לרצון ההתחלתי שניתן לנו רצון נוסף מהסביבה "ואהבת לרעך כמוך" – אני צריך לאהוב את הרצונות לבורא של הזולת, ובמידה שאני מצרף אותם אלי, אני בונה את הנשמה שלי. עלינו "לפתוח עיניים", להסתכל על השני ולחפש במה לקנא בו בדברים החיוביים – לחפש חסרונות נוספים להתקדמות. ...

ההבדל בין העולם הגשמי לרוחני, הוא בכוונה, ביחס שלי, בצורה שבה אני מסתכל על מה שקיים מחוץ לי דומה לכל דבר במציאות, גם האדם מתפתח ב-4 דרגות התפתחות – דומם, צומח, חי ומדבר. אנו לא מתפתחים מתוך קריאת החומר. כוח הטבע הוא המפתח אותנו כתוצאה מהשתדלותנו ודרישתנו הפנימי. אנו נמצאים במצבים רעים, כדי שנצטרך לדרוש מהבורא לגדול, וכתוצאה מכך נתקשר ...

עלינו לברר רצונות, למיינם לאפשרי ובלתי אפשרי, ולחבר את עצמנו למטרה. כל העבודה שלנו היא עבודת בירור, מיון וחיבור: בירור מהם הכלים ומהן התכונות שבתוך הכלים – תכונות קבלה או תכונות השפעה. מיון לדברים שאני יכול לתקן ודברים שאיני יכול לתקן, ואת זה עושים בעזרת קבוצה והפצה, והיצמדות לדברים שאני יכול לשנות. חיבור, הוא החיבור שלי לקבוצה, ללימוד, להפצה ולבורא, ...

אין לי חיסרון ללימוד אלא רק להפצה. מה לעשות? "חנוך לנער על-פי דרכו": כל אחד מתפתח בכיוון אחר ובקצב אחר. צריך להבין שאין כפייה באף צורה שאדם רוצה להתפתח. אין בנו תכונות רעות, צריך לדעת לעשות שימוש נכון בתכונות שניתנו לנו. ההפצה עם הזמן תעשה לך רצון ללימוד ולהתפתחות ולכן אין מה לדאוג לגבי כך.

עלינו להשקיע הכל בהפצה פנימית וחיצונית ולקבל את התוצאה באהבה. אנחנו צריכים להשפיע את מה שיש לנו כלפי העם, להכניס את הרעיון שלנו כמה שיותר – חוברות, פלאיירים, שידורים, מוסיקה, הסברה וכו', בלי להסתכל על התוצאה החיצונית של המחאה. התוצאה לא תלויה בנו. אני צריך להשקיע כמה שאני יכול, בהפצה חיצונית ובחיבור פנימי, ולקבל באהבה את כל מה שיקרה, כי ...