Home >> כללי >> הרב ד"ר מיכאל לייטמן | חלק א'

הרב ד"ר מיכאל לייטמן | חלק א'

הרב ד"ר מיכאל לייטמן נולד בשנת 1946 בעיר ויטבסק, ברית המועצות דאז. מגיל צעיר הטרידו אותו שאלות רבות על החיים, הוא רצה לגלות מה מטרתם ומשמעותם. הוריו עבדו כרופאים, ולייטמן פנה גם הוא לכיוון המדעי במטרה למצוא שם תשובות. הוא למד ביוקיברנטיקה רפואית, ועבד בלנינגרד כחוקר במכון ההמטולוגי.

בחלוף השנים, במקביל לעבודתו כמדען, השתוקק לייטמן לעלות ארצה, ולאחר ארבע שנים של סירוב עלייה, ניתן לו בשנת 1974 האישור לעלות לישראל. הוא עלה לארץ עם משפחתו והתגורר ברחובות, הצטרף לצבא ועבד כאזרח עובד צה"ל בחיל האוויר במשך ארבע שנים. לאחר מכן פתח מרפאת שיניים גדולה ברחובות ועבד כבעלים וכמנהל שלה.

אך לאורך כל השנים, במקביל לעיסוקיו הרבים והצלחתו במדע ובעסקים, אותן שאלות קיומיות שהעסיקו אותו מילדות, המשיכו להטריד אותו ולא נתנו לו מנוחה. עמוק בליבו ניקרה המחשבה "לשם מה אני עושה זאת?" "מהי באמת מטרת החיים?" הוא המשיך אל לימודי יהדות במסגרות שונות מתוך מחשבה שאולי באורח החיים הדתי נמצא המענה, המשיך וחיפש.

בשנת 1978 נתקל לייטמן במודעה המספרת על חוג ללימודי קבלה. הוא נרשם, קנה ספרים והחל להתעמק בהם. לראשונה הרגיש שזהו התחום שמתאים לו. הוא החל לתור ולחפש במרץ אחר מורים אמתיים, שמהם יוכל ללמוד את חכמת הקבלה. אך בכל המקומות אליהם הגיע, הרגיש שאינם אמתיים, מכיוון שהם אינם מדברים עליו, אלא על משהו תיאורטי ומופשט. הוא החליט להישאר בביתו ולקרוא בעצמו בספרי הקבלה, יחד עם מכר שגם הוא התעניין בתחום.

ואז, בערב חורפי, גשום וקר, מיואש מהניסיונות להבין בעצמו את שכתוב בספרים, אחז בו דחף לצאת ולחפש מורה לקבלה. הוא עניין את שותפו לקריאה, ויחד הם נכנסו אל הרכב והחלו לנסוע לבני ברק. בצומת הרחובות רבי עקיבא וחזון איש, עמד אדם שכמו חיכה להם, במזג אוויר זועף, ובליבה של עיר חרדית שבה כלל לא היה נהוג ללמוד או אפילו להראות התעניינות כלשהי בלימודי קבלה.

לייטמן פתח את החלון ושאל אותו היכן לומדים קבלה, והאיש ענה לו בפשטות: "פנה שמאלה ותיסע לפרדס, שם נמצא בית הכנסת שבו לומדים קבלה". היה זה בית הכנסת של הרב"ש, הרב ברוך שלום הלוי אשלג. מיכאל לייטמן סוף סוף הגיע אליו.