Home >> שיעורי קבלה >> התנאי לכניסה לרוחניות
התנאי לכניסה לרוחניות

התנאי לכניסה לרוחניות

התנאי הראשון לכניסה לרוחניות, הוא להתעלות מעל הרצון שלך ולהתחבר עם הזולת…

הנברא.

אם לא הייתה הסתרה, האדם לא היה יכול להביע את עצמו.  הרגשתנו הנוכחית את עצמנו היא הרגשה שקרית, כי הרגשת הגבלה, פירוד, ריחוק, ניתן להרגיש רק אם אתה נמצא מול משהו. לכן אי אפשר להגיד שאנחנו קיימים. עד שהנברא לא מסוגל לעצור את עצמו, לעשות צמצום על עצמו ולעבור את המחסום, הוא לא נקרא נברא.

חשיבות הבורא.

במציאותנו אנו לא יכולים להשיג את חשיבות הבורא לעת עתה, מפני שאנו לא יכולים להשיג חשיבות של שום דבר אם אנו פותחים אותו, אלא דווקא אם אנו סוגרים אותו מפנינו. כל החשיבות שלנו כלפי מישהו ומשהו היא רק בגלל שהוא נסתר. וברוחניות אנו פותחים את עצמנו דווקא, והאחרים צריכים לעשות הסתרה על עצמם, ובצורה כזו הם יוכלו לקבל משהו – אלו יחסי המורה והתלמיד.

גילוי הבורא.

אנו טועים וחושבים שאנו צריכים לגלות את הבורא בעצמו, אך זה לא יקרא אף פעם. צריך להופיע צמצום, רצון להסתיר אותו מכל ההבחנות שיכולות להגיע אלינו, בתנאי שאנו יכולים לעשות לו נחת רוח. ואז הכלי שלנו הופך לכלי הסתרה, לשמה. ואז מתחילות להתגלות בו דמויות הנותן. וכשמשתוקקים אחר נתינה ללא שום התלבשות בכלים שלנו, אנו מתחילים להשיג מהי רוחניות. אני חייב להגיע למצב שההסתרה תהיה מאד מכובדת בעיני, שהיא תהפוך להיות היחס שלי כלפי האחרים, כלפי כולם. על מסך ההסתרה אני צריך לבנות את תמונת העולם החדשה, שתהיה כולה מצוירת, מורכבת מתוך החשיבות שאני נותן לכל תופעה ותופעה. ואם אני עושה כך, אני עובד בהדרגה מול האגו שלי ומתחיל להבין איך לקבל, לצייר רוחניות – כי היא נמצאת בתוכי.

תפקיד הזולת.

הזולת חשוב כי בעבודה כלפיו אני אקבע על עצמי את הצורה שלי.  המדידה יכולה להיות רק בין 2 דברים הפוכים, בטבע הפוך. ולכן עד שהנברא לא מעמיד את עצמו כלפי הבורא ומודד את עצמו כלפיו, אין לו כל אפשרות לדעת היכן הוא נמצא.  כל המדידות הן כלפי דמות הבורא, המשפיע, שאנו יכולים לייצב כלפינו. ואת דמות המשפיע אנו יכולים לבנות בתוכנו בתנאי שאנו עוסקים בצמצום, השפעה והסתרה כלפי הזולת. לכן ניתן לנו קנה מידה – קבוצה, שכלפיה אנו יכולים למדוד בכל רגע ורגע את המצבים שבהם אנו נמצאים.

גילוי החיסרון.

כל ההרגשות נתפסות בנו, לא בזמן שאנחנו מקבלים אותן אלא בזמן שאנו מתנתקים מהן. כי גילוי החיסרון שנשאר אחרי המילוי והכוונה שנעלמת, בונים את החסרונות והכלים החדשים כדי להבין באיזה מצב היינו. כל הרצונות שאותם אנו צריכים לתקן הם לא כלפי הגוף או הסביבה האגואיסטית, אלא רק כלפי הסביבה שאיתה אנו מגיעים לערבות.

הרצון.

אין לאף אחד רצון פרטי, אלא הרצון שלו נמצא בכל יתר הנשמות, בני האדם. והאדם לא מסיים את העבודה הפרטית שלו עד שהוא מסיים את ההתכללות שלו בכל בני האדם. עובדה זאת לא מגולה במצבנו, כי אם זה היה מגולה כלפינו היינו נמנעים מלבצע כל פעולה.  כשמגלים את הרוחניות מגלים שאין כאן שום פרטיות, והעבודה שכל אחד עושה עוברת לכולם ולמעשה היא על חשבון כולם.  אנו עושים חשבון רק עם הכלל; אי אפשר לקבוע אם הדבר טוב או רע אלא רק במה שהוא גורם לכלל – התקדמות למטרת הבריאה או דחייה ממנה.

ההשפעה.

אין לנו שום אפשרות להגיע לרוחניות אלא בצורה שאנחנו כל הזמן מעבדים את הכלים שלנו להיות כל הזמן יותר קרובים להרגשה ולהבנה מה זאת השפעה. השינוי צריך לעבור בכלים שלנו. לכן כל רגע שמקדישים לזה – מתקדמים.

להתקדם- רק ביחד.

תלוי באדם האם הוא חושב שההתקדמות היא אישית שלו או של כל העולם. בימינו ההתקדמות למטרת הבריאה היא לכל העולם כבר, לא כמו פעם שהיו רק קבוצה או תלמיד. לכן על-ידי פעולתו,  האדם מקדם גם את הקבוצה העולמית וגם את כל העולם לתיקון. אם האדם עוסק בזה במשהו על בסיס יומי, בזה אדם יכול לראות שהוא גורם להתקדמות עצמו. ההתקדמות שלו עצמו נמדדת עד כמה שהוא תרם לאחרים. ובנוסף עלינו להשתדל שבכל יום מה שאנו נותן מוסרים, משפיעים, יהיה קצת יותר איכותי מהיום הקודם.

תפקיד העם היהודה.

התפקיד שלנו כלפיי העולם הוא שאנחנו נקדם אותו, וההתקדמות שלנו תלויה בהתקדמות העולם. צריכים להשקיע בזה, אך לא על חשבון הפנימיות, אבל לא נתקדם בפנימיות אם לא נשקיע בעולם. הכל חייב להיות מכלול אחד.

גילוי ההשפעה בנינו.

ערבות זה כוח ההשפעה ההדדי שבלעדיו אין קיום. אך לא יעזור לנו להגיע לערבות אם היא לא מכוונת לשם ה' – להשפעה חלוטה, שאותה אנו צריכים לגלות בינינו. והיא יכולה להתגלות רק אם אנו קשורים למקורות הקבלה, אחרת החיבור יהיה לקוי, כפי שקרה בקיבוצים וברוסיה.

השאר תגובה

כתובת המייל לא תוצג.שדות חובה מסומנים בכוכבית *

*